השפעת תזונה על בלוטת התריס

איזון הורמונלי הינו המצב אליו הגוף תמיד שואף בכדי לתפקד בצורה אופטימלית. במצב של איזון הורמונלי ובהומואסטזיס כל מערכות הגוף אשר מושפעות מההורמונים המופרשים אל איברי הגוף, פועלות במצב הטבעי שלהן. כתוצאה מכך אנו יכולים להינות מתהליכי ריפוי ובנייה של תאי הגוף, רוגע נפשי, צלילות מחשבה וגוף בריא וחזק. בלוטת התריס היא אחת הבלוטות החשובות בגוף ובמערכת האנדוקרינית בפרט. תפקודה התקין הכרחי לתפקוד כל מערכות הגוף השונות אשר תלויות בה ובהורמונים שהיא מייצרת ומפרישה. כאשר בלוטת התריס מתפקדת במחסור הגוף שלנו יאותת זאת לנו בדרכים שונות ומגוונות.

תפקוד בלוטת התריס ודרכים להתמודד עם חוסר איזון בבלוטת התריס

לעתים במצבים מסוימים לאורך החיים כמו שינויים חדים בתזונה או ברמות הסטרס היומיות בלוטת התריס יוצאת מאיזון. תת פעילות בלוטת התריס מתבטאת בכך שבלוטת התריס מפרישה פחות מדי הורמונים או לחילופין פעילות יתר בלוטת התריס מתבטאת בכך שבלוטת התריס מפרישה יותר מדי הורמונים. במצבים אלו שאר המערכות והאיברים בגוף יגיבו בהתאם לחוסר האיזון וישנו את פעילותם- מה שיוביל לחוסר איזון של הורמונים נוספים בגוף. חוסר איזון שכזה עלול להוביל עם הזמן למגוון בעיות רפואיות, שעבור רובן לא תמיד יש לרפואה הקונבנציונאלית פיתרון הולם. בעיות רפואיות אלו עלולות לפגוע עם הזמן באורח החיים ובאיכות החיים. הסימפטומים של בעיות אלו בבלוטת התריס עלולים להתבטא בשלל דרכים כגון: עצירות ושאר בעיות עיכול, עצבנות יתר, רעידות בגוף, בעיות שינה, שינויים חדים במשקל, הזעה מוגברת ועוד סימפטומים אשר פוגעים משמעותית בבריאות ובאיכות החיים. כאשר מצבים כמו תת-פעילות או פעילות-יתר של בלוטת התריס נמשכים זמן רב ללא טיפול לרוב נדרשת התערבות מיידית ושינוי דרסטי באורח החיים כמו שינוי האוכל שאנחנו אוכלים, בניהול הסטרס היומי שלנו ובשינה שלנו. במידה ונגרם לבלוטת התריס נזק בלתי הפיך ייתכן כי יהיה צורך לתסף את הורמוני בלוטת התריס באופן חיצוני ועל כך יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

לקהילה שלי בפייסבוק: בלוטת התריס- חוכמת ההמונים.

בלוטת התריס בבדיקות הדם שלי
בעבר כאשר חשדתי שבלוטת התריס שלי יצאה מאיזון לאחר הופעת סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס ביקשתי מהרופא המטפל לבצע פרופיל הורמונלי מקיף בבדיקות הדם ולא רק TSH. היה לי חשוב בעיקר לבדוק גם את ההורמונים הפעילים Free T4 ו Free T3 וגם נוגדנים לבלוטת התריס TPO ו TgAb אשר מטרתן לאבחן או לשלול מחלה אוטואימונית בבלוטת התריס. בהתאם לתוצאות יכולתי להבין טוב יותר האם ניתן לרפא את בלוטת התריס ולשקם את הגוף בעזרת שינוי דרסטי באוכל, בלחצים בחיי ובשינה שלי או האם עליי להתחיל בטיפול תחלוף הורמונים. טיפול בהורמונים הוא האופציה האחרונה לאחר שמבינים כי לא ניתן להחזיר לבלוטת התריס את האיזון בדרכים טבעיות.

חלק מערכי בלוטת התריס בבדיקות דם.

השפעתן של תזונות שונות על פעילות בלוטת התריס

ישנן דרכים לאיזון בלוטת התריס באופן טבעי. תזונות דלות בפחמימות ועשירות בשומן וחלבון איכותי מתאימות לאנשים אשר מעוניינים בירידה בריאה במשקל ולאנשים אשר סובלים ממחלות שנובעות מחוסר איזון פיזיולוגי שנגרם בשל פגיעה של מערכת החיסון בגוף עצמו הנקראות גם מחלות אוטואימוניות. במצבים אלה פחמימות בכמויות גדולות הן גורם מזיק שרק מחריף את הנזק לגוף ואת המחלה האוטואימונית. “תזונה קטוגנית” היא תזונה אשר מבוססת על כמות דלה של פחמימות וכמות גדולה של שומנים. אם ניקח לדוגמא את מחלת הסוכרת סוג 1 (מחלה אוטואימונית גם כן), על סמך הניסיון שלי אני תמיד ממליץ להימנע מצריכה מופרזת של פחמימות אשר מומרות לגלוקוז בדם ומעלות את ריכוז הסוכר בדם מה שמוביל לסוכרת לא מאוזנת ובהמשך לסיבוכי סוכרת שחלקם אף מסכני חיים.  ניתן לשמוע עוד על תזונה קטוגנית בפודקאסט “עצם העניין” בו אירחתי מומחים מכל הארץ וגם דיברתי בעצמי על תזונה קטוגנית, למה השם הזה יכול להטעות ועל שאר גישות תזונה דלות בפחמימות.

תזונה קטוגנית מלאה מה שנקרא “Full Keto” ללא פחמימות בכלל לא בהכרח מומלצת למצב של תת-פעילות בלוטת התריס והאשימוטו. מומלץ לצרוך פחמימות ממקורות טבעיים בעיקר מפירות עונתיים מקומיים במידה מסוימת עבור אלו הסובלים מבעיות איזון בבלוטת התריס. לעתים כאשר עוקבים אחר תזונה שאין בה פחמימות בכלל לזמן ממושך מדי עלולים להופיע חוסרים הורמונליים בבדיקות הדם. הסוד הוא לדעת מתי כן כדאי להיעזר בתזונה של 0 גרם פחמימות ומתי כדאי להוסיף פחמימות. אני נוהג לשנות את התזונה שלי לפי תקופות בשנה, רמת פעילות ומצבים שונים לאורך היום כגון: פגישה חשובה, מצגת, ריאיון ועוד.

תזונה פליאוליתית הוכחה כמפחיתת דלקתיות ופעילות אוטואימונית

למטופלי בלוטת התריס ובעיות אוטואינויות של בלוטת התריס אני ממליץ ללמוד לעומק על תזונה פליאוליתית. הגישה היותר מוקפדת נקראת AIP, שזה ראשי תיבות של Autoimmune Paleo והגרסה הפחות קפדנית מ-AIP נקראת פשוט פליאו. תזונה זו מבוססת על הרעיון של תזונת “אנשי המערות”.
תזונת פליאו היא תזונה עשירה בשומן, מתונה בחלבון מן החי ודלה עד בינונית בפחמימות. בתזונה זו לא מעודדים ספירת קלוריות וגם לא מעקב אחר מנות.

עיקרי התזונה הפליאוליתית
בתזונה הפליאוליתית מומלץ לאכול מנות נדיבות של שומנים רוויים כמו שמן קוקוס וחמאה. גם חלב בקר ושומן ברווז הם שומנים טובים אך רק אם הם מגיעים מבעלי חיים בריאים שגודלו בצורה נכונה. חלב פרה או חלב עיזים הוא בחירה טובה יותר מאשר שומן טלה או ברווז, במידה ומדובר במוצרי חלב שלא חוממו ולא נעשתה בהם יותר מדי התערבות חיצונית (מה שיותר קשה להשיג במדינת ישראל). שמן זית, אבוקדו ואגוזי מקדמיה נחשבים שומנים טובים לשימוש בכמויות קטנות בסלטים ופיזור על האוכל בתזונה הפליאוליתית אך הם אינם מיועדים לבישול.
ההמלצה עבור חלבון בפליאו היא לצרוך כמויות טובות של חלבון מן החי. זה כולל בשר אדום, עופות, חזיר, ביצים, איברים פנימיים, דגי ים ומאכלי ים. ההנחיה בפליאו היא לא לפחד לאכול את הנתחים השומניים כאשר כל ארוחה חלבונית צריכה להכיל גם שומן. דרך מעולה להוסיף שומן בפליאו היא ללמוד לבשל עצמות בצורת ציר עצמות או מרק עצמות.
בנוגע לפחמימות בפליאו, ניתן לאכול ירקות טריים או קפואים, מבושלים או חיים ולצרוך אותם לצד שומן כלשהו. ירקות עמילניים כמו בטטה וירקות שורש מסוימים הם גם אופציה כמקור טבעי לפחמימות במידה ולא מגזימים בכמויות.

פירמידת התזונה הפליאוליתית.


ניתן לאכול גם כמויות מתונות של פירות ואגוזים בתזונת הפליאו. עדיף להיצמד לפירות דלים בפחמימה ועשירים בנוגדי חמצון כמו פירות יער ולאגוזים יחסית עשירים באומגה 3 ונמוכים באומגה 6 כגון אגוזי מקדמיה.
כשבוחרים בשר בתזונה פליאוליתית עדיף לבחור בבשר שגדל במרעה וניזון מעשב בגידול מקומי מחוואים בעלי מודעות גבוהה לסביבה. כאשר אין גישה לבקר מרעה מקומי ניתן לבחור נתחי בשר רזים ולהוסיף את השומן בצורת שמן קוקוס או חמאה. רצוי לבחור גם בפירות וירקות אורגניים, מקומיים ו/או עונתיים.

מה לא לאכול בתזונה הפליאוליתית
דגש חשוב בתזונה הפליאוליתית הוא להוריד לחלוטין את כל הדגנים והקטניות מהתזונה שלכם. זה כולל בין היתר מוצרי חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל, תירס, אורז חום, סויה, בוטנים, שעועית ואפונה שחורה.

יש גם להפסיק לצרוך שמנים צמחיים כגון- מרגרינה, שמן סויה, שמן תירס, שמן בוטנים, שמן קנולה ושמן חמניות.
כמובן שכחלק מהתזונה הפליאוליתית יש להסיר מוצרים עם תוספת סוכר כגון משקאות קלים, כל ממתק או מיץ שמגיע אלינו באריזה (כולל מיצי פירות). ככלל אצבע- אם זה מגיע בקופסה אל תאכלו את זה.

לא מומלץ לצום במכוון בתזונת הפליאו. יש לאכול כשרעבים ואין מה להילחץ אם יוצא לכם לדלג על ארוחה או שתיים. לא צריך לאכול מספר מוגדר של ארוחות ביום ויש לעשות מה שמרגיש הכי טבעי.

תזונה פליאוליתית והקשר לפעילות של בלוטת התריס.

פעילות גופנית “פליאוליתית”
הקפידו על אימונים קצרים ואינטנסיביים ואל תתאמנו באינטנסיביות מידי יום. אל תתאמנו יתר על המידה ותבחרו באימוני ספרינטים קצרים ואינטנסיביים במקום אימוני אירובי ארוכים.
חלק מהנחיות הגישה של תזונת הפליאו כוללות גם פעילות גופנית, כאשר ברוב האימונים מומלץ להגיע לדופק שבין 55 ל-75 אחוזים מדופק מרבי.
על פי הגישה הפליאוליתית אבותינו הקדמונים הציידים-לקטים היו תלויים בשריפת שומן, לא בפחמימות. אם אתם אוכלים כמויות גבוהות מדי של פחמימות ולא משלבים פעילות גופנית יש סיכוי שהגוף שלכם והמוח שלכם תלויים בגלוקוז לאנרגיה.

עבור מי שסובל מבעיות אוטואימוניות בבלוטת התריס מומלץ להתנסות לתקופה מוגדרת בתזונה פליאוליתית רגילה או בגרסה המחמירה יותר AIP ולבחון כיצד בלוטת התריס ורמת הנוגדנים השתנו בתום אותה תקופה. כדאי לעבוד עם רופא שתומך בגישות תזונה כאלו ככלי לטיפול בבעיות בלוטת התריס.

התזונה הקרניבורית ובלוטת התריס

זה ידוע שלתזונה יש פוטנציאל להשפיע לטובה על דלקתיות בבלוטת התריס, על אותו תהליך דלקתי הנקרא גם “מחלת האשימוטו”.
מכיוון שתזונה היא אחד הגורמים שאנחנו יכולים לשלוט עליהם ב-100% זה נושא שמעסיק לא מעט את מטופלי מחלת האשימוטו ומטופלי בלוטת התריס.
בשנים האחרונות תפסה תאוצה הגישה התזונתית הנקראת “התזונה הקרניבורית”.
תזונה זו העשירה במוצרים מן החי ורבים העידו שהיא סייעה להם בניהול ואף ריפוי מחלות אוטואימוניות ביניהן גם האשימוטו.
ישנם לא מעט שאלות בנוגע לתזונה הקרניבורית בהקשר של בלוטת התריס. קודם כל, האם ניתן להחזיק בתזונה שכזו לטווח ארוך? וכיצד בדיוק היא מסייעת בהפחתת בעיות אוטואימוניות?

עיקרי התזונה הקרניבורית
במהלך המעבר לתזונה הקרניבורית סביר להניח שנשקיע יותר זמן בלמידת מתכונים ותכנון ארוחות בעתיד.
תזונה זו מורכבת בעיקר מ: בשר בקר כגון סטייקים, טרטר, צלי, איברים פנימיים, מרק עצמות, ביצים, מוצרי חלב, מים ומלח.
כפי שניתן לראות, התזונה הקרניבורית מתמקדת מאוד בבשר אך מאפשרת כמות קטנה של מוצרי חלב. חשוב לציין שבגלל רגישות למוצרי חלב אצל לא מעט אנשים, הרוב יעדיפו להוסיף את מוצרי החלב במועד מאוחר יותר לאחר המעבר לתזונה.

התזונה הקרניבורית. יותר עדויות על הקלה בבעיות בבלוטת התריס לאחר מעבר לתזונה הקרניבורית.


מה לא לאכול בתזונה הקרניבורית
בתזונה הקרניבורית אנחנו אמורים להימנע מכל שאר המזונות, המשקאות, התבלינים, האלכוהול וכל מה שלא קרניבורי בגדול. כמובן שבין המזונות שאינם נכללים בתזונה נמצאים גם ה”מצליבים” והגויטרוגניים” עליהם אפרט בהמשך ובעצם ההימנעות מהם אנחנו כבר משפרים במידה רבה את פוטנציאל תפקוד בלוטת התריס שלנו.
גם בתזונה הקרניבורית כמו בפליאו, המטרה שלנו היא לאכול עד שנשבע ולאכול רק כאשר אנחנו רעבים.
בדרך זו אנחנו נותנים לאותות חילוף החומרים והתיאבון שלנו להוביל את דרך האכילה שלנו.

האם התזונה הקרניבורית עוזרת להאשימוטו?

באופן אישי אני מאמין שכדאי שתהיה כמות מסוימת של מחקרים לפני שנוכל להמליץ על תזונה מסוימת באופן גורף עבור כל מי שסובל מהאשימוטו אבל אני מודע לחלוטין לעובדה שדברים מסוימים פשוט לא ייחקרו בצורה מדויקת שמשקפת את יעלות התזונה הזו בגלל אינטרסים שונים וקשיים טכניים בקיום מחקרים איכותיים ומדויקים אשר בודקים תזונה ספציפית לאורך זמן ממושך.
בעוד שלתזונה הקרניבורית אין כמות גדולה של ראיות מדעיות התומכות בשימוש בה, זה לא אומר שצריך להתעלם ממנה לחלוטין.
נכון לעכשיו יש לנו את הראיות האנקדוטליות לעבוד איתן לטוב ולרע.


יש לא מעט אנשים עם האשימוטו, שמצאו הקלה משמעותית דרך התזונה הקרניבורית. ההקלה באה בצורה של ירידה במשקל והקלה בתסמינים אשר עשויים להעיד על כך שתפקוד בלוטת התריס השתפר (שיפור בתסמינים כגון: צמיחת שיער מוגברת, חילוף חומרים יעיל יותר וכן הלאה). למעשה לא ברור איך התזונה הזו משפיעה ישירות על פעילות בלוטת התריס, אבל אין להתכחש לכך שחלק מהאנשים בתזונה הקרניבורית מוצאים הקלה משמעותית.
ייתכן שאחת הסיבות לכך שהתזונה הזו נמצאה מועילה לתת-פעילות של בלוטת התריס והאשימוטו היא העובדה שאחד התחומים העיקריים אשר בהם התזונה הזו גורמת לשינוי משמעותי הוא מערכת המעיים שלנו ועל המיקרוביום במעיים.
זה כיוון שנחקר רבות במחקרים בשנים האחרונות: התפתחות האשימוטו (ומחלות אוטואימוניות אחרות) וחוסר איזון במעיים.

מזונות שעדיף להימנע מהם כשיש בעיות בבלוטת התריס

ירקות ופירות הידועים כ”גויטרוגניים” או כ”מצליבים”. אותם מזונות מכילים חומרים שעלולים למנוע ספיגת יוד בכמות הנדרשת לתפקוד תקין של בלוטת התריס. כשאנחנו אוכלים את אותם המזונות בכמות מוגזמת הם עלולים להפריע לתפקוד הטבעי של בלוטת התריס שלנו ובכך הם עלולים להחמיר את תת-פעילות של בלוטת התריס או אפילו להעלות את הסבירות להתפתחות זפק (Goiter) ומכאן גם מקור המילה- גויטרו, גניים.

ישנם מזונות שמומלץ לצרוך אותם בכמות מועטת. רובם סובבים סביב מוצרים ומרכיבים אשר מכילים פולי סויה כמו גם ירקות מסוימים ממשפחת המצליבים, אגוזים ופירות מסוימים. המטרה היא לדעת לצורך אותם במתינות ולא להתנזר מהם באופן מוחלט. בין מזונות אלו ניתן למצוא: בוק צ’וי, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית, נבטים ,קייל ,קוֹלרַבִּי, חרדל, פרחי חרדל, צנוניות ,סויה, חלב סויה, שמן סויה, לציטין סויה, טופו, לפת ועוד.

הירקות והצמחים הבאים נחשבים גויטרוגניים אך ברמה שניתן לצרוך אותם בכמויות גדולות יותר: דוֹחַן, אפרסקים, בוטנים, אגסים, צנוברים, תרד, תותים ובטטות.

גויטרוגנים ומצליבים משפיעים על פוטנציאל התפקוד של בלוטת התריס.

כמה ניתן לצרוך מהמצליבים וגויטרוגניים ובאיזו דרך?
קשה לכמת במדויק כי הכמות הנכונה משתנה עבור כל אדם, אך כעיקרון מדובר במזונות אותן ניתן לצרוך אך לא מומלץ לצרוך אותם בעודף.
נראה כי בישול עוזר למזער או אפילו לנטרל את התרכובות הגויטרוגניות המצויות במזונות אלה מכיוון שהם רגישים לחום. אם אנחנו אוכלים את המזונות האלו בצורתם הלא מבושלת לא בהכרח אומר שיהיו לנו בעיות, פשוט צריך להקפיד לצרוך אותם בכמויות מועטות יותר. לעיתים קשה להימנע באופן מוחלט מהוספת סויה למוצרים מסוימים, בייחוד כאשר אנחנו אוכלים בחוץ.

כימיקליים ממקורות נוספים שמפריעים לפיעלות בלוטת התריס
ישנם כימיקלים מסוימים המצויים במוצרי טיפוח וניקיון ושאר מוצרי צריכה שעלולים “להשפיע גויטרוגנית” על תפקוד בלוטת התריס והם כוללים: אמיודרון, קרבמזפין, חומצה יופאנית ,לִיתִיוּם, פנוברביטון, פניטואין, אשלגן פרכלורט, פרופילתיאורציל, ריפמפין, סולפאדימתוקסין, SSRI כמו Celexa ועוד.

מוצרי טיפוח ותפקוד בלוטת התריס. חלק מהחומרים נמצאים גם במוצרי ניקיון ובמוצרי צריכה נוספים.

יוד ובלוטת התריס:
חלק ממטופלי תת-פעילות בלוטת התריס וודאי שמעו בעבר שיוד עשוי לעזור להם לרדת מהכדורים שהם לוקחים לאיזון בלוטת התריס, אך עבור רבים מהם זה כנראה לא באמת עזר. עדיין יש לא מעט מטופלים שהצליחו להפסיק לחלוטין את ההורמונים שהם לקחו לאיזון בלוטת התריס לאחר שימוש בפרוטוקול יוד. לעתים אם אנחנו תופסים את התפתחות תת פעילות בלוטת התריס מוקדם מספיק, אנחנו יכולים למנוע מראש את לקיחת ההורמונים לאיזון בלוטת התריס. לפני התחלת טיפול בתיסוף יוד יש ללמוד את הפרוטוקולים הקיימים כיום ולהתייעץ עם הרופא המטפל. תיסוף ביוד עלול להיות גם מסוכן במצבים מסוימים.

תיסוף יוד ותת פעילות של בלוטת התריס.


*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.

מה הקשר בין תזונה להאשימוטו?


לתזונה יש את הפוטנציאל להכניס לגוף שלנו רעלים שמשבשים פעילות הורמונלית בצורה ישירה ובצורה עקיפה. ירקות מסוימים ורכיבים כגון גלוטן עלולים להגביר תהליכים דלקתיים בגוף ולפגוע בקולטני הורמונים מסוימים בגוף. חשוב להבין מה הם אותם רכיבים עבורך ואני מקווה שמאמר זה עונה על מרבית השאלות על מנת שתוכלו להתחיל ולגלות זאת בעצמכם.

מה היא התזונה הנכונה ביותר עבור בעיות בבלוטת התריס?


אין כזה דבר תזונה אחת שנכונה לכולם באופן גורף. כן יש כמה עקרונות שנכונים עבור כל מי שסובל מבעיות תפקוד בבלוטת התריס. אפשר להסכים שגלוטן הוא גורם שיש להוציא מהתזונה כאשר מתמודדים עם בעיות בבלוטת התריס. עצם הוצאת הגלוטן מהתזונה שלי לפני לא מעט שנים שיפר את מרבית הבעיות שהיו לי עם בלוטת התריס ועם איזון הסוכר.

למה באמת צריך להגביל פחמימות בכדי לאזן את בלוטת התריס?


מומלץ להגביל פחמימות אך לא להימנע מהן לחלוטין. כאשר נאזן את רמות הסוכר בדם והאינסולין ניצור אימפקט שיאזן את שאר ההורמונים בגוף כולל הורמוני בלוטת התריס. אם נגביל פחמימות לחלוטין אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב ההפוך בו ההורמונים יהיו נמוכים מדי והגוף יכניס את המערכת ההורמונלית למצב של הרעבה והפרשת ההורמונים עלולה לרדת משמעותית. מילת המפתח היא איזון ומומלץ להיעזר באנשי מקצוע על מנת להתאים את הכמויות הנכונות עבורך.

מה גורם להאשימוטו?


ישנם לא מעט גורמים שלעיתים הם לא זוכים ליחס הראוי להם, לדומגא: תת תזונה, ירידה חדה מדי במשקל, חוסר איזון הורמונלי באיבר אחר, טראומה נפשית, חשיפה לרעל כלשהו חיצוני או פנימי, חשיפה ממושכת לעובש ועוד. ברגע שנבין מדוע הופיעה הדלקתיות בבלוטת התריס (האשימוטו היא דלקתיות בבלוטת התריס) נוכל להסיק האם מדובר בהתאמה זמנית שביצעה המערכת האנדוקרינית של הגוף כתגובה לשינוי פיזיולוגי כלשהוא או בהתאמה ארוכת טווח שגרמה לאיזשהו נזק לבלוטת התריס. כיום כאשר אנחנו נחשפים לרעלים מכל כך הרבה כיוונים בחיים היומיומיים שלנו אפילו מהמים שאנחנו שותים או מהאדמה שעברה עיבוד יתר שעליה גדלים הגידולים שאנו צורכים, למצוא את סיבת המקור שגרמה לבלוטת התריס לצאת מאיזון יכול להישמע טיפה כמו משימה בלתי אפשרית וכדאי להיעזר באנדוקרינולוג שינתח את הגוף בצורה הוליסטית.
לכל הכתבות