תזונה לבלוטת התריס

השפעת תזונה על בלוטת התריס

איזון הורמונלי הינו המצב אליו הגוף תמיד שואף כאשר הוא מתפקד בצורה אופטימלית. במצב של איזון הורמונלי ובהומואסטזיס כל מערכות הגוף אשר מושפעות מההורמונים המופרשים אל איברי הגוף, פועלות במצב הטבעי שלהן וכתוצאה מכך אנו יכולים להינות מתהליכי ריפוי ובנייה של תאי הגוף, רוגע נפשי, צלילות מחשבה וגוף בריא. בלוטת התריס היא אחת הבלוטות החשובות בגוף וככל הנראה הבלוטה החשובה ביותר במערכת האנדוקרינית. תפקודה התקין הכרחי לתפקוד כל מערכות הגוף השונות אשר תלויות בה ובהורמונים שהיא מייצרת ומפרישה. כאשר בלוטת התריס לא מתפקדת כמו שצריך הגוף שלנו יאותת לנו, כאשרהיא פועלת במצב אופטימלי ומאוזן, האיברים השונים בגוף יקבלו את כל מה שהם צריכים על מנת לתפקד ברמה האנרגטית הנחוצה לנו ביומיום.

תפקוד בלוטת התריס ודרכים להתמודד עם חוסר איזון בבלוטת התריס

לעתים במצבים מסוימים לאורך החיים כמו שינוי תזונה בלוטת התריס יוצאת מאיזון. סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס בין היתר יכולים להיות שהיא מפרישה פחות מדי הורמונים או לחילופין יותר מדי הורמונים שאר המערכות והאיברים בגוף יגיבו בהתאם וגם ישנו את פעילותם- מה שיוביל לחוסר איזון של הורמונים נוספים בגוף. חוסר איזון שכזה עלול להוביל עם הזמן למגוון בעיות רפואיות, שעבור רובן אין לרפואה הקונבנציונאלית פיתרון הולם. בעיות רפואיות אלו עלולות לפגוע עם הזמן באורח החיים ובאיכות החיים. במצבים בהם בלוטת התריס עובדת בצורה מוגברת (יתר-פעילות) או בצורה מואטת (תת-פעילות) שאר מערכות הגוף יוצאות מאיזון גם כן. הסימפטומים של מצבים אלה יכולים להתבטא בשלל דרכים כגון: בעיות במערכת העיכול כמו עצירות, עצבנות יתר, רעידות בגוף, בעיות שינה, שינויים חדים במשקל, הזעה מוגברת ועוד תופעות או תסמינים אשר פוגעים באיכות החיים ובבריאות. כאשר מצבים כמו תת-פעילות או פעילות-יתר של בלוטת התריס נמשכים זמן רב ללא טיפול לרוב נדרשת התערבות מיידית ושינוי דרסטי באורח החיים כמו שינוי האוכל שאנחנו אוכלים, בניהול הסטרס היומי שלנו ובשינה שלנו.

בלוטת התריס בבדיקות הדם שלי
בעבר כשחשדתי שבלוטת התריס שלי יצאה מאיזון בגלל הופעת סימפטומים ביקשתי מהרופא המטפל לבצע פרופיל הורמונלי מקיף בבדיקות הדם ולא רק TSH. היה לי חשוב בעיקר לבדוק גם את ההורמונים הפעילים Free T4 ו Free T3 וגם נוגדנים לבלוטת התריס TPO ו TgAb אשר מטרתן לשלול מחלה אוטואימונית בבלוטת התריס. בהתאם לתוצאות יש להחליט אם ניתן לרפא את הבלוטה ואת כל הגוף בעזרת שינוי דרסטי במה שאנחנו אוכלים, הלחצים בחיינו והשינה שלנו או האם עלינו להתחיל בטיפול כגון תחלוף הורמונים לאחר שלא הצלחנו להחזיר לבלוטת התריס את האיזון בדרכים טבעיות.

חלק מערכי בלוטת התריס בבדיקות דם

השפעתן של תזונות שונות על פעילות בלוטת התריס

ישנן דרכים לאיזון בלוטת התריס באופן טבעי “תזונה קטוגנית” היא תזונה אשר מבוססת על כמות דלה של פחמימות וכמות גדולה של שומנים. תזונות דלות בפחמימות ועשירות בשומן וחלבון איכותי מתאימות לאנשים אשר מעוניינים בירידה בריאה במשקל ולאנשים אשר סובלים ממחלות שנובעות מחוסר איזון פיזיולוגי שנגרם בשל פגיעה של מערכת החיסון בגוף עצמו הנקראות גם מחלות אוטואימוניות. במצבים אלה פחמימות בכמויות גדולות הן גורם מזיק שרק מחריף את הנזק לגוף ואת המחלה האוטואימונית. ניקח לדוגמא את מחלת הסוכרת, על סמך הניסיון שלי אני תמיד ממליץ להימנע מצריכה מופרזת של פחמימות אשר מומרות לגלוקוז בדם שיעלה את ריכוז הסוכר בדם מה שיוביל לסוכרת לא מאוזנת ובהמשך גם לסיבוכי סוכרת שחלקם אף מסכני חיים.  אפשר לשמוע עוד על תזונה בקטוגנית בפודקאסט תזונה קטוגנית שלנו

תזונה קטוגנית מלאה מה שנקרא “Full Keto” ללא פחמימות בכלל לא מומלצת לתת-פעילות בלוטת התריס והאשימוטו. מומלץ לצרוך פחמימות ממקורות טבעיים בעיקר מפירות עונתיים מקומיים במידה מסוימת עבור אלו הסובלים מבעיות איזון בבלוטת התריס. עבור חולי סוכרת כאמור אני ממליץ להגביל את צריכת הפירות היומית. לעתים כאשר עוקבים אחר תזונה שאין בה פחמימות בכלל לזמן ממושך מדי עלולים להופיע חוסרים הורמונליים בבדיקות הדם. הסוד הוא לדעת מתי כן כדאי להיעזר בתזונה של 0 גרם פחמימות ומתי כן כדאי להוסיף פחמימות. אני נוהג לשנות את התזונה שלי לפי תקופות בשנה, רמת פעילות וזמנים שונים לאורך היום.

תזונה פליאוליתית הוכחה כמפחיתת דלקתיות ופעילות אוטואימונית

למטופלי בלוטת התריס ובעיות אוטואינויות של בלוטת התריס אני ממליץ ללמוד לעומק על תזונה פליאוליתית. הצורה המחמירה יותר נקראת AIP, שזה ראשי תיבות של Autoimmune Paleo והגרסה הפחות קפדנית מ-AIP נקראת פשוט פליאו. תזונה זו מבוססת על הרעיון של תזונת “אנשי המערות”.
תזונת פליאו צריכה להיות עשירה בשומן, מתונה בחלבון מן החי ודלה עד בינונית בפחמימות. בתזונה זו לא מעודדים ספירת קלוריות ולא מעקב אחר מנות.

עיקרי התזונה הפליאוליתית
בתזונה הפליאוליתית מומלץ לאכול מנות נדיבות של שומנים רוויים כמו שמן קוקוס וחמאה או חמאה. גם חלב בקר, שומן חזיר ושומן ברווז טובים אך רק אם הם מגיעים מבעלי חיים בריאים שגודלו בצורה נכונה. חלב בקר או טלה הוא בחירה טובה יותר מאשר שומן טלה או ברווז, במידה ומדובר במוצרי חלב שלא חוממו ולא נעשתה בהם יותר מדי התערבות מה שיותר קשה להשיג במדינת ישראל. שמן זית, אבוקדו ומקדמיה נחשבים שומנים טובים לשימוש בסלטים ופיזור על האוכל בתזונה הפליאוליתית אך הם אינם מיועדים לבישול.
ההמלצה עבור חלבון בפליאו היא לצרוך כמויות טובות של חלבון מן החי. זה כולל בשר אדום, עופות, חזיר, ביצים, איברים פנימיים (כבד, כליות), דגי ים ומאכלי ים. ההנחיה בפליאו היא לא לפחד לאכול את הנתחים השומניים כאשר כל ארוחה חלבונית צריכה להכיל גם שומן. דרך מעולה להוסיף שומן בפליאו היא ללמוד לבשל עצמות בצורת ציר עצמות ומרק עצמות.
בנוגע לפחמימות בפליאו, ניתן לאכול ירקות טריים או קפואים, מבושלים או חיים ולצרוך אותם לצד שומן כלשהו. ירקות עמילניים כמו בטטה וירקות שורש מסוימים הם אופציה מעולה כמקור טבעי לפחמימות.

התזונה הפליאוליתית


ניתן לאכול גם כמויות מתונות של פירות ואגוזים בתזונת הפליאו. עדיף להיצמד לפירות דלים בסוכר ועשירים בנוגדי חמצון כמו פירות יער ולאגוזים עשירים באומגה 3 ונמוכים באומגה 6 כגון אגוזי מקדמיה. למי שיש מחלה אוטואימונית, בעיות עיכול או מנסה לרדת במשקל מהר יותר כדאי להתנתק לחלוטין מפירות ואגוזים.
בשבוחרים בשר בתזונה פליאוליתית עדיף לבחור בבשר שגדל במרעה וניזון מעשב מחוות מקומיות עם מודעות גבוהה לסביבה. אם אין גישה לבקר מרעה מקומי ניתן לבחור נתחי בשר רזים ולהוסיף את השומן בשמן קוקוס או חמאה. רצוי לבחור גם בפירות וירקות אורגניים, מקומיים ו/או עונתיים.

מה לא לאכול בתזונה הפליאוליתית
דגש חשוב בתזונה הפליאוליתית הוא להוריד לחלוטין את כל הדגנים והקטניות מהתזונה שלכם. זה כוללבין היתר מוצרי חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל, תירס, אורז חום, סויה, בוטנים, שעועית כליה, שעועית פינטו, שעועית ואפונה שחורה.

יש גם להפסיק לצרוך שמנים צמחיים כגון- מרגרינה, שמן סויה, שמן תירס, שמן בוטנים, שמן קנולה, שמן חריע ושמן חמניות. בשמן זית ניתן להשתמש אך לא לבשל איתו. עדיף להשתמש בו ברוטב לסלט או לתיבול.
כמובן שכחלק מהתזונה הפליאוליתית יש להסיר מוצרים עם תוספת סוכר כגון משקאות קלים, כל ממתק או מיץ שמגיע אלינו באריזה (כולל מיצי פירות). ככלל אצבע, אם זה מגיע בקופסה אל תאכלו את זה.

לא מומלץ לצום במכוון בתזונת הפליאו. יש לאכול כשרעבים ואין מה להילחץ אם יוצא לכם לדלג על ארוחה או שתיים. לא צריך לאכול מספר מוגדר של ארוחות ביום ויש לעשות מה שמרגיש הכי טבעי.

תזונה פליאוליתית והקשר לפעילות של בלוטת התריס

פעילות גופנית “פליאוליתית”
הקפידו על אימונים קצרים ואינטנסיביים ועשו אותם רק כמה פעמים בשבוע. אל תתאמנו יתר על המידה ותבחרו באימוני ספרינטים קצרים ואינטנסיביים במקום אימוני אירובי ארוכים.
חלק מהנחיות הגישה של תזונת הפליאו כוללות גם פעילות גופנית, כזאת שמגיעה לדופק בין 55 ל-75 אחוזים מדופק מרבי עם אימון עצים אחת לכמה זמן כמו אימון ספרינט או אימון אינטנסיבי אחר.
על פי הגישה הפליאוליתית אבותינו הקדמונים הציידים-לקטים היום תלויים בשריפת שומן, לא בפחמימות. אם אתם אוכלים יותר מ-150 גר’ פחמימות ביום ולא משלבים פעילות גופנית סביר להניח שהגוף והמוח שלכם תלויים בגלוקוז לדלק.

עבור מי שסובל מבעיות אוטואימוניות בבלוטת התריס מומלץ להתנסות לתקופה מוגדרת בתזונה פליאוליתית רגילה או בגרסה המחמירה יותר AIP ולבחון כיצד בלוטת התריס ורמת הנוגדנים השתנו בתום התקופה. כדאי לעבוד עם רופא שתומך בגישות האלו ככלי לטיפול בבעיות בלוטת התריס.

התזונה הקרניבורית ובלוטת התריס

זה ידוע שלתזונה יש פוטנציאל להשפיע לטובה על דלקתיות בבלוטת התריס, תהליך דלקתי הנקרא גם “מחלת האשימוטו”.
ומכיוון שתזונה היא אחד הגורמים שאנחנו יכולים לשלוט עליהם ב-100% זה נושא שמעסיק את האנשים הסובלים מהאשימוטו ודלקתיות בבלוטת התריס.
בשנים האחרונות תפסה תאוצה הגישה התזונתית הנקראת “התזונה הקרניבורית”.
תזונה זו עשירה במוצרים מן החי ורבים העידו על תזונה זו כמסייעת בניהול ואף ריפוי מחלות אוטואימוניות וביניהן גם האשימוטו.
ישנם לא מעט שאלות בנוגע לתזונה הקרניבורית בהקשר של בלוטת התריס. האם ניתן להחזיק בתזונה שכזו לטווח ארוך? איך היא מסייעת בהפחתת בעיות אוטואימוניות?

עיקרי התזונה הקרניבורית
במעבר לתזונה הקרניבורית סביר להניח שנתחיל להשקיע יותר זמן בבדיקת מתכונים ותכנון ארוחות בעתיד.
תזונה זו מורכבת בעיקר מ-בשר בקר ,סטייקים, טרטר, צלי, איברים פנימיים, מרק עצמות, ביצים, מוצרי חלב, מים ומלח.
כפי שניתן לראות, התזונה הקרניבורית מתמקדת מאוד בבשר אך מאפשרת כמות קטנה של מוצרי חלב אך חשוב לציין שבגלל רגישות למוצרי חלב של לא מעט אנשים נעדיף להוסיף את המזונות האלה במועד מאוחר יותר לאחר שעברנו לתזונה.

התזונה הקרניבורית. יותר עדויות על הקלה בבעיות בבלוטת התריס לאחר מעבר לתזונה הקרניבורית


מה לא לאכול בתזונה הקרניבורית
בתזונה הקרניבורית אנחנו אמורים להימנע מכל שאר המזונות, המשקאות, התבלינים, אלכוהול וכו’. כמובן שבין המזונות שאינם נכללים בתזונה נמצאים גם ה”מצליבים” והגויטרוגניים” עליהם אפרט בהמשך. בעצם ההימנעות מהם אנחנו כבר משפרים במידה לא מועטה את פוטנציאל תפקוד בלוטת התריס שלנו.
גם בתזונה הקרניבורית כמו בפליאו, המטרה שלנו היא לאכול עד שנשבע ולאכול רק כשאנחנו רעבים.
בדרך זו אנחנו נותנים לאותות חילוף החומרים והתיאבון שלנו להוביל את דרך האכילה שלנו.

האם התזונה הקרניבורית עוזרת להאשימוטו?

באופן אישי אני מאמין שכדאי שתהיה כמות מסוימת של מחקרים לפני שנוכל להמליץ על תזונה מסוימת עבור כל מי שסובל מהשימוטו אבל אני מודע לחלוטין לעובדה שדברים מסוימים פשוט לא ייחקרו בצורה מדויקת שמשקפת את יעלות התזונה הזו בגלל אינטרסים שונים וקשיים טכניים בקיום מחקרים איכותיים ומדויקים במדעי התזונה אשר בודקים תזונה ספציפית לאורך זמן ממושך.
בעוד שלתזונה הקרניבורית אין כמות גדולה של ראיות התומכות בשימוש בה, זה לא אומר שצריך להתעלם ממנה לחלוטין.
נכון לעכשיו יש לנו את הראיות האנקדוטליות לעבוד איתן לטוב ולרע.
יש לא מעט אנשים, במיוחד עם דלקת בלוטת התריס, כלומר האשימוטו, שמצאו הקלה משמעותית באמצעות התזונה הקרניבורית. ההקלה באה בצורה של ירידה במשקל והקלה בתסמינים אשר עשויים להעיד על כך שתפקוד בלוטת התריס שלהם השתפר (צמיחת שיער מוגברת, חילוף חומרים יעיל יותר וכן הלאה). למעשה לא ברור איך התזונה הזו משפיעה ישירות על בלוטת התריס, אבל אין להתכחש לכך שחלק מהאנשים בתזונה הקרניבורית מוצאים הקלה משמעותית.
ייתכן שאחת הסיבות לכך שהתזונה הזו נמצאה מועילה לתת-פעילות של בלוטת התריס והאשימוטו היא העובדה שאחד התחומים העיקריים שבהם התזונה הזו גורמת לשינוי משמעותי הוא האופן שבו היא משפיעה על מערכת המעיים שלנו ועל המיקרוביום במעיים.
זה ידוע שאחת הסיבות להתפתחות האשימוטו (ומחלות אוטואימוניות אחרות) ככל הנראה מתחיל במעיים.

מזונות שעדיף להימנע מהם כשיש בעיות בבלוטת התריס

ידועים כ”גויטרוגניים” או “מצליבים”. אותם מזונות מכילים חומרים שעלולים למנוע ספיגת יוד בכמות הנדרשת לתפקוד תקין של בלוטת התריס. כשאנחנו אוכלים את אותם המזונות בכמות מוגזמת הם עלולים להפריע לתפקוד הטבעי של בלוטת התריס שלנו ובכך הם עלולים להחמיר את תת-פעילות של בלוטת התריס או לגרום לנו להיות רגישים לזפק (Goiter) ומכאן גם מקור המילה- גויטרו, גניים.

ישנם מזונות שמומלץ לצרוך אותם בכמות מועטת. רובם סובבים סביב מוצרים ומרכיבים שמקורם בפולי סויה כמו גם ירקות מסוימים ממשפחת המצליבים, אגוזים וכמה פירות. המטרה היא לדעת לצורך אותם במתינות ולא בהתנזרות מוחלטת. בין מזונות אלו ניתן למצוא: בוק צ’וי, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית, נבטים ,קייל ,קוֹלרַבִּי, חרדל, פרחי חרדל, צנוניות ,סויה, חלב סויה, שמן סויה, לציטין סויה, טמפה, טופו, לפת ועוד.

כמו כן הירקות והצמחים הבאים נחשבים גויטרוגניים אך באופן שניתן לצרוך אותם בכמויות גדולות יותר: נורות במבוק, דוֹחַן, אפרסקים, בוטנים, אגסים, צנוברים, תרד, תותים ובטטות.

גויטרוגנים ומצליבים משפיעים על פוטנציאל התפקוד של בלוטת התריס

כמה ניתן לצרוך מהמצליבים וגויטרוגניים ובאיזו דרך?
קשה לכמת במדויק כי הכמות הנכונה עבור כל אחד משתנה, אך כעיקרון מדובר במזונות אותן ניתן לצרוך אך לא מומלץ לצרוך אותם בעודף. הכוונה היא לא להימנע מהם לחלוטין.
נראה כי בישול עוזר למזער או אפילו לנטרל את התרכובות הגויטרוגניות המצויות במזונות אלה, מכיוון שהם רגישים לחום. אם אנחנו אוכלים את המזונות האלו בצורתם הלא מבושלת לא בהכרח אומר שיהיו לנו בעיות, פשוט צריך להקפיד לצרוך אותם בכמויות מועטות. גם מהוספת סויה למוצרים מסוימים לעיתים קשה להימנע באופן מוחלט בייחוד כשאנחנו אוכלים בחוץ.

כימיקליים ממקורות נוספים שמפריעים לפיעלות בלוטת התריס
ישנם כימיקלים מסוימים המצויים במוצרי טיפוח וניקיון ושאר מוצרי צריכה שעלולים “להשפיע גויטרוגנית” על תפקוד בלוטת התריס והם כוללים: אמיודרון, קרבמזפין, חומצה יופאנית ,לִיתִיוּם, פנוברביטון, פניטואין, אשלגן פרכלורט, פרופילתיאורציל, ריפמפין, סולפאדימתוקסין, SSRI כמו Celexa ועוד.

מוצרי טיפוח ותפקוד בלוטת התריס. חלק מהחומרים נמצאים גם במוצרי ניקיון ובמוצרי צריכה נוספים

יוד ובלוטת התריס:
חלק מהמטופלים של תת-פעילות בלוטת התריס וודאי שמעו בעבר ששימוש ביוד עשוי לאפשר להם לרדת מהתרופות שהם לוקחים לאיזון בלוטת התריס, אך עבור רבים מהם זה כנראה לא באמת עזר. עדיין יש לא מעט מטופלים שהצליחו להפסיק לחלוטין את ההורמונים שהם לקחו לאיזון בלוטת התריס לאחר שימוש בפרוטוקול יוד. לעתים אם אנחנו תופסים את זה מספיק מוקדם בהתפתחות מחלות בלוטת התריס, אז כן, אפילו ניתן למנוע מראש לקיחת הורמונים לאיזון בלוטת התריס. לפני התחלת טיפול בתיסוף יוד יש ללמוד את הפרוטוקולים הקיימים כיום ולהתייעץ עם הרופא המטפל. תיסוף ביוד עלול להיות גם מסוכן במצבים מסוימים.

תיסוף יוד ותת פעילות של בלוטת התריס


*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.

מה הקשר בין תזונה להאשימוטו?

לתזונה יש את הפוטנציאל להכניס לגוף שלנו רעלים שמשבשים פעילות הורמונלית בצורה ישירה ובצורה עקיפה. ירקות מסוימים ורכיבים כגון גלוטן עלולים להגביר תהליכים דלקתיים בגוף ולפגוע

בקולטני הורמונים מסוימים בגוף. חשוב להבין מה הם אותם רכיבים עבורך ואני מקווה שמאמר זה עונה על מרבית השאלות על מנת שתוכלו להתחיל ולגלות זאת בעצמכם.

מה היא התזונה הנכונה ביותר עבור בעיות בבלוטת התריס?

אין כזה דבר תזונה אחת שנכונה לכולם באופן גורף. כן יש כמה עקרונות שנכונים עבור כל מי שסובל מבעיות תפקוד בבלוטת התריס. אפשר להסכים שגלוטן הוא גורם שיש להוציא מהתזונה כאשר מתמודדים עם בעיות בבלוטת התריס. עצם הוצאת הגלוטן מהתזונה שלי לפני לא מעט שנים שיפר את מרבית הבעיות שהיו לי עם בלוטת התריס ועם איזון הסוכר.

למה באמת צריך להגביל פחמימות בכדי לאזן את בלוטת התריס?

מומלץ להגביל פחמימות אך לא להימנע מהן לחלוטין. כאשר נאזן את רמות הסוכר בדם והאינסולין ניצור אימפקט שיאזן את שאר ההורמונים בגוף כולל הורמוני בלוטת התריס. אם נגביל פחמימות לחלוטין אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב ההפוך בו ההורמונים יהיו נמוכים מדי והגוף יכניס את המערכת ההורמונלית למצב של הרעבה והפרשת ההורמונים עלולה לרדת משמעותית. מילת המפתח היא איזון ומומלץ להיעזר באנשי מקצוע על מנת להתאים את הכמויות הנכונות עבורך.

מה גורם להאשימוטו?

ישנם לא מעט גורמים שלרוב לא זוכים ליחס הראוי להם, לדומגא: תת תזונה, ירידה חדה מדי במשקל, חוסר איזון הורמונלי באיבר אחר, טראומה נפשית, חשיפה לרעל כלשהו חיצוני או פנימי, חשיפה ממושכת לעובש ועוד. ברגע שנבין מדוע הופיעה הדלקתיות בבלוטת התריס (האשימוטו היא דלקתיות בבלוטת התריס) נוכל להסיק האם מדובר בהתאמה זמנית שביצעה המערכת האנדוקרינית של הגוף כתגובה לשינוי פיזיולוגי כלשהוא או בהתאמה ארוכת טווח שגרמה לאיזשהו נזק לבלוטת התריס. כיום כאשר אנחנו נחשפים לרעלים מכל כך הרבה כיוונים בחיים היומיומיים שלנו אפילו מהמים שאנחנו שותים או מהאדמה שעברה עיבוד יתר שעליה גדלים הגידולים שאנו צורכים, למצוא את סיבת המקור שגרמה לבלוטת התריס לצאת מאיזון יכול להישמע טיפה כמו משימה בלתי אפשרית וכדאי להיעזר באנדוקרינולוג שינתח את הגוף בצורה הוליסטית.

לכל הכתבות