ד”ר ווסטון א. פרייס הבין את זה מזמן
השאלה שהובילה את ד”ר ווסטון א. פרייס לחקור את הקשר בין תזונה לתחלואה והתנוונות גופנית הייתה פשוטה: איך ייתכן שהשיניים של בני השבטים אשר חיים בטבע, מתפתחות בסימטריה מושלמת ונשארות לבנות וישרות עד גיל מבוגר? ללא יישור שיניים ומבלי לצחצח את השיניים כל יום לפני השינה.
ד”ר ווסטון א. פרייס היה הראשון לזהות שזה המכנה המשותף לשבטים בכל מקום על פני כדור הארץ: בפרו, בני ההרים בשוויץ, האבורג’ינים באוסטרליה, האינדיאנים בקנדה, שבט המסאי שבאפריקה והאסקימוסים. בגיל מבוגר יש להם שיניים בריאות, מלאות ולבנות בלי לטפל בשיניים ובלי לצחצח שיניים דבר ראשון על הבוקר או דבר אחרון לפני השינה. מעבר לכך, ד”ר ווסטון א. פרייס לא מצא אדם אחד אשר סובל מהמחלות מהן אנו סובלים במערב, מחלות כגון: סוכרת סוג 2, השמנת יתר, סוכרת סוג 1, מחלות אוטואימוניות, סרטן, אלצהיימר או מחלות מטבוליות. לעומת זאת אצלינו במערב השיניים שלנו לא מתפתחות בצורה סימטרית ולכן יש צורך בגשרים וקיבועים ליישור השיניים ומעבר לכך, אנחנו מקפידים באופן יומיומי על ניקוי השיניים במשחות שיניים הכי מתקדמות ובחוטים דנטליים עמוסים ברכיבים רעילים ה”מבטיחים לנו” שיניים בריאות, חזקות ולבנות. כל העולם המערבי סובל ממחלות שיניים, בעיות התפתחות של השיניים והיחלשות וריקבון בשיניים- בניגוד מוחלט לאותם שבטים אותם ד”ר ווסטון א. פרייס יצא לחקור. אותן מחלות ובעיות רפואיות הנ”ל שכיחות במיוחד גם במדינת ישראל. מה ההסבר ההגיוני לדיסוננס שכזה?
הקשר בין שיניים לבריאות מדהים אותי כל פעם מחדש. שיניים הם מראה אל הבריאות שלנו. אני יכול להעיד שבאותו הרגע בו איזנתי את הסוכר שלי בדם בעיות השיניים מהן סבלתי במשך שנים נעלמו כלא היו. לעומת זאת בימים בהם הסתובבתי עם סוכר גבוה בדם עברתי טיפול שורש בגיל 13 (!). הייתי ילד עם סוכרת שהסתובב עם רמות סוכר גבוהות מדי בדם. החור בשן שבסופו של דבר הרס אותה, התפתח תוך חודש בלבד. איך אני יודע? כי בדיוק חודש לפני הטיפול, הייתי בביקורת מקיפה אצל רופא השיניים. עבורי זה המדד המובהק ביותר לכך שלא הייתי מאוזן במובנים הכי עמוקים שיש. אני יודע שיש אנשי מקצוע שיאמרו שאין קשר אבל ביני לבין עצמי, אני יודע איזו דרך חיים הטיבה יותר עם בריאות השיניים שלי. השיניים הם היבט בריאותי אחד אשר מעולם לא חשבתי עליו בימים שקדמו לשינוי אורח החיים שלי ורק במבט לאחור הצלחתי להבין עד כמה בריאות השיניים משקפת במדויק את הבריאות הגופנית שלנו. אז בחזרה לשאלה- האם יש קשר בין השיניים שלנו לבריאות שלנו? בוודאי שכן. קשר ישיר.
ראשי פרקים:
לא רק שיניים- הגילויים החשובים של ד”ר ווסטון א. פרייס
מעבר לשיניים ישרות ויפות, חופשיות מעששת (עששת= הרס רקמת השן), ד”ר ווסטון א. פרייס גילה שאותם בני שבטים מבודדים מתאפיינים בגוף חזק, בעמידות למחלות ובחיים פוריים ומלאים הנפוצים עבור העמים הילידים המשמרים את התזונה המסורתית של אבות אבותיהם- תזונה עשירה ברכיבים חיוניים לתפקוד גופני אופטימלי.
בשנת 1930, ד”ר ווסטון א. פרייס שינה את מקצועו מרופא שיניים לחוקר תזונה ובשנת 1939 הוא פרסם את הספר Nutrition and Physical Degeneration המפרט אודות מסעותיו בהם הוא חקר את התזונות המסורתיות של תרבויות שונות מסביב לעולם. המסקנה העיקרית של הספר היא שתזונה מערבית מודרנית ובדגש על קמח, סוכר ושומנים צמחיים מעובדים מודרניים היא הגורם העיקרי לחסרים תזונתיים אשר מובילים לבעיות בריאותיות ולבעיות שיניים בפרט.
ד”ר ווסטון א. פרייס היה רופא שיניים קנדי ורבים מגדירים אותו בתור “אייזק ניוטון של התזונה”. לאחר שהוא צפה יומיום בתהליכי עששת והתנוונות גופנית של מטופליו במרפאת השיניים שלו בקליבלנד, אוהיו- הוא שם לעצמו מטרה: להבין מה היא סיבת המקור לעששת ולהתנוונות גופנית. בשנת 1894 פרייס החל לטעון בפומבי שתזונה היא הגורם העיקרי לעששת בשיניים. לאחר מכן בשנת 1925, הוא החל לחקור את מנגנון המטבוליזם של סידן ובאותו זמן הוא נרשם ללימודי תזונה. בתחילת שנות ה-30 עיקר המחקר של פרייס התמקד בקשר שבין צריכת וויטמין B, מלחים ומינרלים לבין מניעת עששת.
כאשר ד”ר ווסטון א. פרייס ניתח את המאכלים המרכיבים את התזונה של עמים ילידים מבודדים, הוא גילה שהם מספקים לפחות פי ארבעה סידן ומינרלים חשובים אחרים ולפחות פי עשר וויטמינים מסיסים בשומן ממקורות מן החי כגון: חמאה, ביצי דגים, רכיכות, איברי פנים ובשר.
ד”ר ווסטון פרייס התמקד גם בבריאות הנפש של בני השבטים המבודדים והוא הבחין שמעבר לעובדה שהם נהנים מגוף בריא ורבייה בריאה, הם נהנים מחיים ללא מחלות נפשיות בכלל. נשמע טוב מדי ובכל זאת, ד”ר פרייס חקר מספיק על מנת להבין שבריאות בני השבטים עומדת בניגוד מוחלט לאלה אשר ניזונים ממאכלי העולם המודרני הרוויים בסוכר, קמח לבן, חלב מפוסטר ומזונות נוחות עתירים בתיסוף מלאכותי. הצילומים של ד”ר ווסטון א. פרייס המצורפים בהמשך הכתבה ממחישים את ההבדל החד במבנה הפנים בין אלה שאוכלים תזונה מסורתית שבטית לבין אלה אשר הוריהם זנחו את התזונה המסורתית שלהם ואימצו תזונה מערבית המבוססת על מזון מעובד.
התגליות והמסקנות של ד”ר ווסטון א. פרייס מוצגות בספרו המעולה: Nutrition and Physical Degeneration. הספר מכיל צילומים מרשימים של ילידים בעלי תווי פנים סימטריים להפליא וממחיש באופן מדויק את הניוון הפיזי המתרחש בגוף כאשר קבוצה אנושית זונחת את התזונה המסורתית שלה לטובת מאכלי נוחות.
העקרונות המעשיים של ד”ר ווסטון א. פרייס לשמירה על בריאות השיניים
בנוסף למחקרים התזונתיים, ד”ר ווסטון א. פרייס ערך מחקר מקיף על הסכנות הפוטנציאליות בטיפולי שורש. מחקר זה מפורט בספר:
Dental infections, oral and systemic. הספר הוא מעין מדריך פרקטי לרפואת שיניים ולהתמודדות עם זיהומים ומחלות ניווניות. הספר גם מכיל מגוון מחקרים מקוריים על תהליכים זיהומיים בשיניים וסיפור מקרה של חולה עם דלקת מפרקים למשך תקופה של 22 שנים. הוא מציע גם דרכים להסרת שתלי שיניים שהותקנו בצורה לא נכונה, מה שלא בטוח שעדיין רלוונטי בימינו, הרבה השתנה משנות ה 20 של המאה הקודמת ועד היום בטכנולוגיות ובחומרים המשמשים את רופאי השיניים.
כיום יש לא מעט מאמינים ב”עקרונות רפואת השיניים ההוליסטית” המבוססים על מחקריהם של ד”ר ווסטון פרייס ופרנסיס פוטנג’ר ובזכות העבודה היומיומית של הקרן על שם ווסטון א. פרייס, מפעל חייו של ד”ר פרייס ממשיך להיות מופץ לציבור הרחב גם בימינו. ד”ר פרנסיס פוטנג’ר ביצע מחקר על חתולים אשר בדק את ההשפעה האפיגנטית של תזונה. במשך 3 דורות של חתולים הוא ראה הבדלים אדירים בין החתולים שאכלו מזון מסחרי לחתולים לבין החתולים שאכלו בשר נא (המזון האבולוציוני של משפחת החתוליים). מרבית העקרונות של ד”ר ווסטון פרייס מסתמכות על עיקרון חשוב ביותר וכדי להבין למה הוא המליץ לא לעשות טיפולי שורש בכלל צריך קודם להבין עיקרון זה. עיקרון אשר אותו מפספסים מרבית רופאי השיניים כיום: שן היא איבר חי, איבר עם מערכת לימפה משלו, תאי עצב משלו ואספקת דם משלו. יש להתייחס אל השיניים בדיוק כמו אל כל איבר אחר.
אם השן היא איבר, נסו לדמיין מצב בו מחליטים לנתק לכם את הלב, הכבד או הכליה ופשוט להשאיר את האיבר במקום בו הוא היה לפני כן, או לשים במקומו חתיכת מתכת. הלב לא פועם יותר אבל הוא מונח שם כלומר הוא לא תורם לחיים. אותו דבר קורה בטיפולי שורש על פי ד”ר ווסטון א. פרייס. את רופאי השיניים מלמדים בבית הספר כיצד להסיר את כל פנים השן ולעקור אותה. כדי להבין לעומק את העמדה של ד”ר ווסטון א. פרייס ושל רפואת השיניים ההוליסטית על טיפולי שורש אני ממליץ לכם לקרוא את המאמר הזה של ד”ר דאוון אווינג מהאתר של הקרן על שם ד”ר ווסטון פרייס.
העקרונות העיקריים של רפואת השיניים ההוליסטית הינם: יש לאכול מזונות מלאים ועתירים בנוטריינטים אשר גדלים כראוי ומבושלים כראוי ויש להימנע מטיפולי שורש ככל הניתן .
עוד עיקרון הינו להימנע ממילוי כספית בכל מחיר. אם כבר יש לכם סתימות כספית יש להסירן אצל רופא שיניים אשר דוגל רפואת שיניים הוליסטית ובעל ניסיון בהחלפת מילוי כספית.
יישור שיניים צריך לכלול אמצעים להרחבת החך ויש לעקור שיניים רק מתי שצריך, באופן שלא ישאיר את עצם הלסת עם שקעים שעלולים להוות מוקדים לזיהום.
המחקר של ד”ר ווסטון א. פרייס
ד”ר ווסטון א. פרייס צילם את התמונות האלו של שתי בנות מאותו השבט הסמינולי (שבטים ילידים בצפון ארה”ב). לילדה אותה צילם ד”ר ווסטון א. פרייס מצד שמאל ישנם פנים רחבות ויפות עם הרבה מקום לקשתות בשיניים ולעומתה לילדה אותה בחן ד”ר ווסטון א. פרייס מצד ימין אשר נולדה להורים שנטשו את התזונה המסורתית של השבט, יש פנים צרות, שיניים צפופות וחסינות ירודה למחלות.
החשיבות של אכילת מאכלים מזינים במהלך ההיריון ידועה לרובנו, אך המחקר של ד”ר ווסטון א. פרייס הראה שהילידים הבינו את חשיבות התזונה לפני ההיריון לא רק עבור האם אלא עבור שני ההורים. בחלק מהשבטים ישנם מנהגים לפיהם הזוג צריך לצרוך תזונה עשירה במיוחד בתקופה שלפני טקס הנישואין ולעתים שאר הילדים מופרדים מהאם רק על מנת להבטיח בריאות וכוח לאם הטרייה ולהבטיח לצאצא בריאות לתקופה הקריטית של תחילת החיים. ישנם כמה מזונות ספציפיים אשר ד”ר ווסטון א. פרייס גילה שהם ניתנים לנשים הרות ומניקות, כמו גם לבנים ולבנות כהכנה להורות עתידית. מזונות אלו עשירים במיוחד בוויטמינים מסיסים בשומן כגון וויטמין D ו-A הנמצאים רק במזונות מן החי. לפי ד”ר ווסטון פרייס וויטמין A הוא אחד מהוויטמינים היותר קריטיים אשר חסרונו מורגש במיוחד בחיים בעולם המערבי.
כיום במדינת ישראל, בייחוד בגיל השלישי- טיפולי שיניים הם נחלתה של מרבית האוכלוסייה בגילאים אלו. רוב הרופאים יאמרו ככל הנראה ש”אין קשר בין אורח חיים לבריאות השיניים” או המשפט השחוק ש”מדובר בגנטיקה”. מעניין מה היה אומר על כך ד”ר ווסטון א. פרייס.
“אנו יכולים כעת לדמיין את היקום שלנו, את האור, כוח המשיכה והחום שלו, עונות השנה, הגאות והקציר, המכינים בית מגורים ליקום של צורות חיוניות, מיקרוסקופיות ומלכותיות, הממלאות את האוקיינוסים והיערות. יש לנו מכנה משותף עם יקום זה ועם סביבתו. בעולמנו, באוכל שלנו ובחיים שלנו יש פוטנציאל עצום אשר ניתן לצפות בו רק במגמות ולא במטרות. אנו מסוגלים לחוש הישגים אנושיים אדירים או הרס עצמי. כל אמונה מודרנית מחפשת אוטופיה; כולם ללא יוצא מן הכלל דמיינו כוח שולט או אלוהות ככוח החזק ביותר הקשור אל האדם. הפוטנציאל של האדם מתבטא ברמה הגבוהה ביותר כאשר הוא מציית לחוקים של אמא אדמה.” -ד”ר ווסטון א. פרייס.