ד”ר ווסטון א. פרייס הבין את זה מזמן

השאלה שהובילה את ד”ר ווסטון א. פרייס לחקור את הקשר בין תזונה מערבית לבין תחלואה והתנוונות גופנית הייתה פשוטה: איך ייתכן שהשיניים של בני השבטים החיים בטבע מתפתחות בסימטריה מושלמת ונשארות לבנות וישרות עד גיל מבוגר? כל אלו מתרחשים ללא יישור שיניים ומבלי לצחצח את השיניים. ד”ר ווסטון א. פרייס זיהה שזה המכנה המשותף לשבטים אשר חיים בטבע בכל מקום בעולם- בפרו, בשבטים ההרריים בשוויץ, האבורג’ינים באוסטרליה, האינדיאנים בקנדה, שבט המסאי שבאפריקה, האסקימוסים. בגיל מבוגר יש להם שיניים בריאות, מלאות ולבנות, כל זה למרות שהם לא מטפלים בשיניים שלהם ולא מצחצחים שיניים דבר ראשון על הבוקר ודבר אחרון לפני השינה. מעבר לכך, ד”ר ווסטון א. פרייס לא מצא אדם אחד אשר סובל מהמחלות מהן אנו סובלים במערב כגון: סוכרת סוג 2, השמנת יתר, מחלות אוטואימוניות, סרטן, אלצהיימר ומחלות מטבוליות. לעומת זאת אצלינו במערב- השיניים לא מתפתחות בצורה סימטרית, לכן יש צורך בגשרים וקיבועים ליישור השיניים ואנחנו מקפידים באופן יומיומי על ניקוי השיניים במשחות הכי חדשות ובחוטים דנטליים עמוסים ברכיבים לא טבעיים אשר מבטיחים לנו שיניים בריאות, חזקות ולבנות. העולם המערבי סובל מבעיות שיניים, בעיות התפתחות שיניים ובעיות של היחלשות וריקבון- בניגוד מוחלט לאותם שבטים אשר ד”ר ווסטון א. פרייס יצא לחקור. אותן מחלות ובעיות רפואיות הנ”ל שכיחות במיוחד בעולם המערבי ובמדינת ישראל. מה ההסבר ההגיוני לדיסוננס שכזה?

כל הזכויות שמורות לקרן פוטנג’ר-פרייס


הקשר בין שיניים לבריאות מדהים אותי כל פעם מחדש. שיניים הם מראה לבריאות. אני יכול להעיד שמהרגע בו איזנתי את הסוכר שלי בדם לפני כמה שנם טובות נעלמו בעיות השיניים מהן סבלתי במשך שנים. לעומת זאת כשהסוכר שלי בדם היה גבוה- עברתי טיפול שורש בגיל 13 (!) כילד סוכרתי שהסתובב עם רמות סוכר גבוהות בדם. עבורי זה הסמל המובהק ביותר לעובדה שהייתי לא מאוזן במובן הכי עמוק שיש. אני יודע שיש אנשי מקצוע שיאמרו שאין קשר אבל ביני לבין עצמי אני יודע איזו דרך חיים היטיבה יותר עם השיניים שלי. השיניים הם היבט בריאותי אשר לא חשבתי עליו לפני ששיניתי את דרך החיים שלי אך רק במבט לאחור יכולתי להבין עד כמה בריאות השיניים מגיעה מבפנים.

לא רק שיניים- הגילויים החשובים של ד”ר ווסטון א. פרייס


מעבר לשיניים ישרות ויפות, חופש מעששת, ד”ר ווסטון א. פרייס גילה שבני השבטים המבודדים מתאפיינים בגופים איתנים, עמידות למחלות ואופי משובחים אופייניים לעמים ילידים בתזונה המסורתית שלהם, עשירה בגורמי מזון חיוניים.
בשנת 1930, ד”ר ווסטון א. פרייס שינה את מקצועו מרופא שיניים לחוקר תזונה. בשנת 1939 הוא פרסם את הספר Nutrition and Physical Degeneration המפרט את מסעותיו העולמיים לחקר התזונה של תרבויות שונות. מסקנת הספר היא בעיקר שתזונה מערבית מודרנית בדגש על קמח, סוכר ושומנים צמחיים מעובדים מודרניים היא הגורם העיקרי לחסרים תזונתיים אשר מובילים לבעיות בריאותיות בכלל ולבעיות שיניים בפרט.


ד”ר ווסטון א. פרייס היה רופא שיניים קנדי, כונה “אייזק ניוטון של התזונה”. בחיפושיו אחר הגורמים לעששת ולניוון גופני שצפה במרפאת השיניים שלו, הוא עבר מלהתעסק במבחנות ומיקרוסקופים לחקור את תזונת השבטים המבודדים בעולם. העולם הפך למעבדה שלו. תוך כדי טיול, ממצאיו הובילו אותו להבנה שעששת שיניים וקשתות שיניים מעוותות שגרמו לשיניים צפופות, עקומות ומראה לא מושך היו בסך הכל תוצאה של ניוון גופני אשר נובע ממה שלפי החשד של ד”ר ווסטון א. פרייס היה חוסרים תזונתיים.
כאשר ד”ר פרייס ניתח את המזונות המשמשים עמים ילידים מבודדים, הוא גילה שהם מספקים לפחות פי ארבעה סידן ומינרלים אחרים, ולפחות פי עשר וויטמינים המסיסים בשומן ממקורות כגון מזונות מן החי לדוגמה- חמאה, ביצי דגים, רכיכות ואיברים. בשרים.

תמונות מהמסע שלי באפריקה עם שבט ההאדזה


בני השבטים המבודדים בעלי הגוף הבריא, הרבייה הבריאה, היציבות הרגשית והחופש מחולי ומניוון עומדים בניגוד חד לאלה הניזונים מהמאכלים של העולם המודרני- סוכר, קמח לבן, חלב מפוסטר ומזונות נוחות עתירים בתיסוף מלאכותי. הצילומים של ד”ר ווסטון א. פרייס ממחישים את ההבדל במבנה הפנים בין אלה שאוכלים תזונה מסורתית שבטית מקומית לבין בני אותו שבט אשר הוריהם אימצו תזונה מערבית של מזון מעובד.
התגליות והמסקנות של ד”ר ווסטון א. פרייס מוצגות בספר המעולה Nutrition and Physical Degeneration. הספר מכיל צילומים מדהימים של ילידים בעלי תווים פנים סימטריים ובריאים וממחיש בצורה מדויקת את הניוון הפיזי המתרחש כאשר קבוצה אנושית נוטשת את התזונה המסורתית והמזינה לטובת מאכלי נוחות.

שבט ההאדזה- בין השבטים הבודדים אשר עדיין מקיימים חיי ציידים-לקטים

העקרונות המעשיים של ד”ר ווסטון א. פרייס לשמירה על בריאות השיניים


בנוסף למחקר על תזונה, ד”ר ווסטון א. פרייס ערך מחקר מקיף על ההשפעות ההרסניות של טיפולי שורש המפורט בספרDental Infections Oral & Systemic and Dental Infections & the Degenerative Diseases. מסקנות הספר הן שרופאי השיניים בזמן יציאת הספר יחד עם הממסד הרפואי מכך שהצעד החשוב ביותר להחלמה ממחלה כרונית כרוך בין היתר בהסרת טיפולי השורש מפי המטופל.
עקרונות רפואת השיניים ההוליסטית המבוססים על מחקריהם של ווסטון פרייס ופרנסיס פוטנג’ר הינם: יש לאכול מזונות מלאים עתירי נוטריינטים אשר גדלים ומוכנים כראוי, מומלץ להימנע מטיפולי שורש. אם כבר יש לך טיפולי שורש שעולה החושד שהם הגורמים למחלה/דלקתיות יש לשקול להסיר אותן בעזרתו המקצועית של רופא השיניים.
עוד עיקרון הינו להימנע ממילוי כספית. אם כבר יש לכם סתימות כספית יש גם להסיר אותן אצל רופא שיניים הדוגל בשיטת טיפול הוליסטית בעל ידע בהחלפת מילוי כספית.
יישור שיניים צריך לכלול אמצעים להרחבת החך ויש לעקור שיניים רק מתי שצריך ובאופן שלא ישאיר את עצם הלסת עם שקעים שיכולים להוות מוקדי זיהום.

ד”ר ווסטון א. פריי צילם את שתי התמונות האלו של 2 בנות מאותו השבט. לילדה אותה בחן ד”ר ווסטון א. פרייס מצד שמאל ישנם פנים רחבות ויפות עם הרבה מקום לקשתות השיניים ולילדה אותה בחן ד”ר ווסטון א. פרייס מצד ימין, שנולדה להורים שנטשו את התזונה המסורתית של השבט, יש פנים צרות, שיניים צפופות וחסינות נמוכה למחלות.
החשיבות של תזונה טובה לאימהות במהלך ההיריון ידועה לרובנו, אך המחקר של ד”ר ווסטון א. פרייס הראה שהילידים הבינו את חשיבות התזונה לפני ההיריון עבור שני ההורים ולא רק עבור האם. חלק מהשבטים נהגו על פי מנהג של תקופה של תזונה עשירה לפני הנישואין והילדים הופרדו רק כדי לאפשר לאם לשמור על בריאות וכוח ובכך להבטיח לצאצאים הבאים בריאות אמיתית. מזונות ספציפיים ניתנו לעתים קרובות לנשים הרות ומניקות, כמו גם לבנים ולבנות המתבגרים כהכנה להורות עתידית. ד”ר ווסטון א. פרייס מצא כי מזונות אלו עשירים מאוד בוויטמינים מסיסים בשומן כגון וויטמין D ו-A הנמצאים רק במזונות מן החי.

כיום במדינת ישראל, בייחוד בגיל השלישי אך לא רק- טיפולי שיניים הינם נחלת כל האוכלוסיה. רוב הרופאים יאמרו ככל הנראה ש”אין קשר בין אורח חיים לבריאות השיניים” או המשפט הנדוש ש”מדובר בגנטיקה”. מעניין מה היה אומר על זה היום ד”ר ווסטון א. פרייס.

“אנו יכולים כעת לדמיין את היקום שלנו, את האור, כוח המשיכה והחום שלו, עונות השנה, הגאות והקציר, המכינים בית מגורים ליקום של צורות חיוניות, מיקרוסקופיות ומלכותיות, הממלאות את האוקיינוסים והיערות. יש לנו מכנה משותף ליקום זה בתוך זה ובסביבתו, לעולמנו, לאוכל שלנו ולחיים שלנו יש פוטנציאל עצום עד שנוכל לצפות רק במגמות, לא במטרות. אנו חשים בהישגים אנושיים או בהרס עצמי. כל אמונה מודרנית מחפשת אוטופיה; כולם ללא יוצא מן הכלל דמיינו כוח שולט או אלוהות משותפים ככוח החזק ביותר בכל הקשור אל האדם. אכן, מקומו של האדם מתבטא ברמתו הגבוהה ביותר כאשר הוא מציית לחוקי אמא אדמה.” -ד”ר ווסטון א. פרייס.

לכל הכתבות