המשמעות האמיתית של בדיקת דם TSH

לאחר שנשלחתי לבדיקת דם TSH עשרות פעמים במהלך חיי החלטתי להבין מה עומד מאחורי אותו ערך, למה הוא פחות מתאים לאבחון רמת התפקוד של בלוטת התריס, איך הוא כן קשור לבלוטת התריס ואילו מצבים הוא כן עוזר לאבחן.

ראשי פרקים:

מה זה TSH?

TSH הוא הורמון גירוי והוא מיוצר בבלוטת יותרת המוח ולא בבלוטת התריס.
מדובר בערך בבדיקת דם שנבדק באופן שגרתי בקופות החולים. לאורך השנים כשהרופא שלי היה אומר לי ש"נשלחתי לבדיקת דם של בלוטת התריס" הבנתי שהוא שלח אותי רק לבדיקת דם TSH. עד היום ישנם ויכוחים בנוגע לשאלה כמה צריך להיות TSH בדם, המחמירים אומרים לא לעבור את ה 1 בעוד קופות החולים קבעו את הגבול העליון בסביבות 4. כאשר נשלחתי לבדיקת דם TSH לא ידעתי שהערכים החשובים להערכת תפקוד בלוטת התריס הם ההורמונים אותם בלוטת התריס מייצרת: (T4 (Tetraiodothyronine ו-(Triiodothyronine) T3.

לקהילה שלי בפייסבוק: בלוטת התריס- חוכמת ההמונים.

אם לא TSH, מה הן הבדיקות החשובות להערכת תפקוד בלוטת התריס?

כדי לבדוק את יכולת ייצור ההורמונים של בלוטת התריס כדאי לבדוק בבדיקות הדם ערכים כגון FREE T3, FREE T4 ו TSH. ה TSH- הוא הורמון מגרה בלוטת התריס וכפי ששמו מרמז (Thyroid Stimulating Hormone), הוא מסמן לבלוטת התריס כמה הורמונים עליה לייצר ולשחרר. הוא דופק על הדלת ואומר "אנחנו צריכים עוד הורמונים" או "צריך להוריד את הקצב כי יש יותר מדי הורמונים בדם".
הכל מתחיל בהיפותלמוס לאחר שההיפותלמוס מגרה את בלוטת יותרת המוח בעזרת הורמון TRH, מופרש ההורמון TSH מבלוטת יותרת והוא בסופו של דבר מגיע אל בלוטת התריס. להשלמת פאנל מלא של תפקוד בלוטת התריס לרוב מקובל גם לבדוק את הנוגדנים TPO TgAb כדי לאבחן בין היתר מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס כגון האשימוטו בה אובחנתי בעצמי.

מתי בדיקת TSH בדם יכולה להיות שימושית?

1. כאשר מטופל תת-פעילות בלוטת התריס מתסף את הורמוני בלוטת התריס- TSH נמוך מאוד יכול להצביע על כך שבלוטת התריס של המטופל עדיין מסוגלת לתפקד כראוי והיא מדוכאת על ידי החלפת ההורמונים (בעזרת תיסוף Levoteroxyne, liothyronine או NDT). חשוב לי לציין שערך TSH לבדו לא תמיד מספיק. כדי לדעת באמת מה קורה מאחורי הקלעים צריך לשאול- מה גרם לבלוטה להפחית את התפקוד מלכתחילה? יש לא מעט מצבים בחיים שבהם בלוטת התריס תפחית את פעילותה כתגובה לשינוי כלשהוא באורח החיים. בלוטת התריס כמו שאר הבלוטות במערכת האנדוקרינית היא איבר מגיב. דוגמא לכך היא מצב של תת תזונה מתמשכת או ירידה חדה במשקל בו הגוף יגיב בהתאם ויעשה הכל כדי למנוע דלק לאנרגיה במטרה להוריד את רמת האנרגיה הזמינה בגוף. בכך הגוף מנסה להאט את התהליכים הדלקתיים המתרחשים בגוף ובעיקר לא להעמיק את המחסור. במצבים כאלה לעיתים הרופא המטפל יציע טיפול בהורמונים. אני למדתי על בשרי שאם כבר הוחלט לתסף הורמונים חיצונית רצוי לבחור בטיפול משולב של T4 ו T3 סינטטי או טבעי ולא רק T4. עוד נקודה שהבנתי היא שכדאי לשקול תיסוף הורמונים זמני בלבד במצב בו הגוף הפחית את ייצור ההורמונים לאור תת תזונה. לאחר מכן יש לבחון ביחד עם הרופא את האפשרות של הפסקת לקיחת ההורמונים בהדרגה. בניגוד לשינוי זמני כמו תת תזונה, יש לא מעט מצבים שבהם ההרס לבלוטה עמוק מדי ולעתים המשמעות היא שבלוטת התריס כבר לא מסוגלת לייצר הורמונים בכמות הנדרשת לתפקוד פיזיולוגי תקין בדומה ללבלב שמפסיק לייצר אינסולין בסוכרת סוג 1.

2. כשהרופא מעוניין לאבחן Hypopituitarism- מצב בו בלוטת יותרת המוח מתפקדת בתת פעילות. יותרת המוח היא בלוטה בגודל אפונה הממוקמת בבסיס המוח והיא אחראית בין היתר באופן ישיר ועקיף על פעילות תקינה של בלוטת יותרת הכליה, בלוטת התריס ווויסות הורמוני המין. היא גם מייצרת את הורמון הגדילה ואחראית על אחסון אוקסיטוצין ווזופרסין שמיוצרים בהיפותלמוס. כאמור אם בלוטת יותרת המוח לא מפרישה מספיק TSH, ייצור הורמוני בלוטת התריס ירד. כשבלוטת יותרת המוח לא מייצרת מספיק ACTH, גם הכמות המיוצרת של קורטיזול ו-DHEA עלולה לרדת. יש לבדוק את הערכים האלו בבדיקות הדם ביחד עם הרופא המטפל שיסכים לבדוק ערכים אחרים מעבר ללבדיקת דם TSH.

לסיכום
העצה הטובה ביותר תהיה לגשת לאיש מקצוע שמטפל בבלוטת התריס בטיפול פונקציונלי הוליסטי ולא רק על סמך בדיקת דם TSH אחת. חשוב לבצע פאנל מלא של בלוטת התריס, כולל נוגדנים, ולא פחות חשוב- להתייחס לסימפטומים. סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס כוללים: חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, שיבוש המחזור החודשי, עלייה במשקל, אי־סבילות לקור, שינויים בשיער ונשירת שיער, ירידה בחשק המיני, דיכאון וירידה בתפקוד הקוגניטיבי שעלול להתבטא בהפרעות בזיכרון ובחשיבה מעורפלת. הסימפטומים יכולים להופיע כולם ביחד, ויכולים להופיע רק חלק מהסימפטומים. כשניגשתי לאבחון שלי בזמנו ביחד עם הרופא המטפל הצלבנו את תוצאות בדיקות הדם ביחד עם הסימפטומים. פרט חשוב נוסף הוא שהקפדתי לחזור על בדיקות הדם לפחות פעמיים בימים שונים. בגלל שהורמונים הם ערכים דינמיים שעולים ויורדים לאורך היום לפי רמת העייפות, עונות בשנה, טמפרטורה, לחץ, שינויים במשקל ושינויים בתזונה חשוב לחזור על הערכים ההורמונליים בדם.

שינויים זמניים או קבועים בחיים שלנו גם עשויים להשפיע על קצב ייצור ההורמונים בגוף. מעבר לכך חלק בדיקה כמו FREE T3 היא בדיקה רגישה ולעתים יש בתוצאה סטיות שמשתנות ממעבדה אחת לשנייה. בשל כל הסיבות האלו מומלץ לחזור על בדיקות אלו לאורך תקופה מסוימת ולא להסתמך על תוצאת בדיקה אחת.

אם אתם מזדהים עם הסימפטומים המוזכרים למעלה או אפילו עם חלקם וקיים איזשהו ספק, יש לפנות לרופא המטפל או לאיש מקצוע.

*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.