האשימוטו ותזונה
הקשר בין התפרצותה של מחלת האשימוטו שחוויתי לבין שינויים סביבתיים שעברתי בחיי נראה די ברור בדיעבד אך ברגע האמת לא היה קל להבין את התהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים. שינויים בתזונה, בשינה, ברמות הסטרס וחוסרים נוספים שהופיעו כתוצאה משינוים אלו הובילו להתפרצות האשימוטו וכתוצאה מכך לתת-פעילות גבולית של בלוטת התריס. במאמר זה אסביר מה היא מחלת האשימוטו ומה ניתן לעשות כדי לאזן ולמנוע מצב אוטואימוני שכזה על סמך הניסיון שלי. המילה “מחלה” טיפה מפספסת את הנקודה שבכלל מדובר בדלקתיות בדרגות חומרה שונות ולא בדיוק במחלה נראית לעין. חומרת התופעה תלויה בעיקר בקצב וברמת הדלקתיות המתפתחים לאור שינויים אותם הגוף מפרש כמשבר אותו צריך לפתור.
ראשי פרקים:
האשימוטו
האקארו האשימוטו היה רופא ומדען יפני שהיה הראשון להבחין אי שם בתחילת המאה הקודמת בגורם אחד המשותף לכל המטופלים שעברו ניתוח בבלוטת התריס. הגורם שהאשימוטו גילה אצל המטופלים אחריהם עקב במרפאתו הוא המתקפה האוטואימונית באיזור בלוטת התריס שמתאפיינת בדלקת חריפה בבלוטת התריס. בשל חשיבות הגילוי לאחר מותו המחלה נקראה על שמו: מחלת האשימוטו (Hashimoto’s thyroiditis).
ברמה הקלינית מחלת האשימוטו מוגדרת בתור מצב בו בלוטת התריס מותקפת על ידי מערכת החיסון באמצעות נוגדנים שמערכת החיסון משחררת בהנחה מוטעית שבאיזור בלוטת התריס נמצא גורם עוין שאותו יש להשמיד. כיום האשימוטו היא הסיבה הנפוצה ביותר לתת-פעילות בלוטת התריס במיוחד בקרב נשים אך גם גברים עלולים לסבול מהאשימוטו ומתת-פעילות בלוטת התריס. בתור התחלה כדאי לאבחן את חומרת המתקפה האוטואימוניות ועד כמה אם בכלל היא הספיקה לגרום נזק לבלוטת התריס. לאחר שנים של דלקתיות מתמשכת באיזור בלוטת התריס לבלוטת התריס ייגרם נזק בלתי הפיך. במצב בו נגרם נזק בלתי הפיך לבלוטת התריס לרוב יש צורך בתיסוף חיצוני של הורמוני בלוטת התריס. על דרכי הטיפול הזמינות כיום אפרט בהמשך. במציאות זה פחות שחור או לבן ואבחנה מדויקת של האשימוטו יכולה להיות משימה טיפה מאתגרת.
לקהילה שלי בפייסבוק: בלוטת התריס- חוכמת ההמונים.
מחלת האשימוטו ותת-פעילות בלוטת התריס
הסימפטומים של תת-פעילות בלוטת התריס הם: תחושת תשישות כבדה, ערפל מחשבתי, רגישות לקור, עצירות, אובדן החשק המיני, מצב רוח ירוד, בריחה ממצבים חברתיים, לחץ דם נמוך, כולסטרול גבוה מהרגיל, השמנה ללא סיבה ונשירת שיער. הסימפטומים יכולים להופיע כולם ביחד ויכול להופיע רק סימפטום אחד. תת-פעילות בלוטת התריס היא תופעה שלא כל כך פשוט לאבחן אותה. נדרשת חזרה על בדיקות הדם ובמקביל יש להצליב את ממצאי הבדיקות עם סימפטומים.
כדי להבין האם תת-פעילות בלוטת התריס נגרמה בשל מחלת האשימוטו יש לבקש מהרופא המטפל לבדוק נוגדנים בדם כגון TPO.
קיימות גם תיאוריות שסוברות שהסיבה שקדמה להאשימוטו היא שבלוטת התריס קודם נפגעה וייצור עודף של TSH שהוא הורמון מגרה בלוטת התריס, הוביל להאשימוטו אצל אלו הרגישים לתופעות אוטואימוניות. זאת תיאוריה שעדיין לא הוכחה ויהיה מעניין לראות מחקרים נוספים שיבדקו את הקשר הזה בעתיד.
בעיות ברקע שיכולות להאיץ את ההתפתחות של האשימוטו
על סמך עדויות של לא מעט מטופלים מחלת האשימוטו יכולה להתדרדר כשהגוף מתמודד עם בעיות מעיים. בין אם לאור רמות נמוכות של חיידקים טובים, גידול יתר של חיידקים במעי הדק, או דיסביוזה או אלרגיות למזונות מסוימים שגם יוגברו בסביבה חיידקית לא מאוזנת ועוד. כמובן שכדי לפתור את הדלקתיות של מחלת האשימוטו יהיה צריך קודם כל לטפל בבעיות אלה.
האשימוטו בבדיקות הדם
נהוג לבדוק שני סוגי נוגדנים: TPO ו TgAb.
אנטי-TPO, תוקף אנזים שנמצא בבלוטת התריס, הנקרא פרוקסידאז, שהוא אנזים חשוב לתהליך ייצור הורמוני בלוטת התריס. הנוגדן השני, TgAb, תוקף את חלבון המפתח בבלוטת התריס, התירוגלובולין, החיוני גם כן לייצור ההורמונים T4 ו-T3.
לא פעם רופאים שלחו אותי רק לבדיקה אחת שיכולה לצאת תקינה לכאורה אך היא לא הבדיקה שתחשוף את מחלת האשימוטו . חשוב להיות מודעים לכך שיש לבדוק את שני הנוגדנים.
אולטראסונד ככלי אבחון נוסף של האשימוטו
רופאים רבים ישלחו אתכם לאולטרסאונד כדי לאושש האשימוטו, מכיוון שלעיתים אפשר לראות מעין “נקודות” על גבי בלוטת התריס באיזורים המותקפים. זה לא תמיד יספיק לאבחון אך זו בהחלט יכולה להיות בדיקה משלימה אם שאר הבדיקות מראות תוצאה גבולית. מעבר לכך תמיד מומלץ לחזור על בדיקות הנוגדנים לאורך פרק זמן מסוים בגלל הרגישות של הבדיקות האלו והתנודתיות שבהן.
חשוב לציין שאם נמצא בבדיקה שהנוגדנים בטווח הנורמלי זה תקין. אנחנו לא חייבים שיהיו לנו אפס נוגדנים בדם. במצב הטבעי שלהם בגוף, תאי מערכת החיסון ישתמשו באותם נוגדנים כדי לסלק תאים מתים.
מצב שיש לעקוב אחריו הוא כאשר לאורך זמן הנוגדנים בטווח הנורמלי מטפסים למעלה לכיוון הגבול העליון. זה ככל הנראה אומר שכדאי להתחיל בתכנית מניעתית טובה כמו בחירת דרך אכילה מורידת דלקתיות כמו PKD ו AIP לצד טיפול בבריאות המעיים שלך, הימנעות ממזונות מגבירי דלקת (פרטים בהמשך) והפחתת דלקתיות על ידי ניהול סטרס נכון ושינה נכונה. המון מטופלים מנעו את התפתחותה של מחלת האשימוטו כשתפסו את המגמה הדלקתית בזמן.
ככל שהנוגדנים והדלקתיות יעלו כך פעילות בלוטת התריס תעבור מתת-פעילות לפעילות-יתר, מה שמקשה על אבחון מדויק בשל התנודתיות. כך או כך ישנן סטיות בבדיקות הורמונליות שכבר גורמות לקושי בניטור הערכים במעבדה. עוד טעות נפוצה במצב זה היא לאבחן מטופל כסובל מהפרעה “דו-קוטבית” או מחלות נפש אחרות. תיזהרו מאבחנות שגויות.
פעילות-יתר נגרמת על ידי שחרור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס לדם עקב הרס הבלוטה והתת-פעילות נגרמת בשל היחלשות בלוטת התריס בעקבות המתקפה עליה.
תיסוף הורמונים לתת-פעילות בלוטת התריס
אם המתקפה האוטואימונית זוהתה בזמן ואנחנו כרגע במצב מאוזן מבחינת ב
לוטת התריס, יש דרכים טבעיות שבעזרתן נוכל לעודד אותה לייצר הורמונים.
לאחר מתקפה אוטואימונית ממושכת על בלוטת התריס לרוב תופיעה תת-פעילות בלוטת התריס. אם המתקפה נמשכה זמן רב מספיק, מה שלרוב קורה, התת-פעילות תהיה כרונית בגלל ההרס הבלתי הפיך שנעשה לבלוטת התריס. לכן רוב המטופלים של האשימוטו יצטרכו בסופו של דבר לתסף הורמונים של בלוטת התריס כדי לטפל בתת-פעילות בלוטת התריס.
כאמור טיפול נכון יהיה כזה שמשלב את ההורמון T3. לרוב הרופאים רושמים מרשמים של T4 בלבד שנקרא לבותירוקסין או אלטרוקסין בארץ. טיפול יעיל יהיה כזה שמשלב את ההורמון T4 ו T3 ממקור סינטטי או ממקור טבעי יותר כמו NDT (Natural Desiccated Thyroid). הטיפול יכול לסייע למטופלי האשימוטו להפסיק את המתקפה האוטואימונית בכך שעצם הטיפול מוריד את העומס מהבלוטה.
מאכלים שכדאי להימנע מהם עם האשימוטו
בראש ובראשונה יש להימנע מגלוטן. גלוטן כשלעצמו מעורר דלקתיות וכמו שכבר אמרנו האשימוטו היא דלקתיות שמתרכזת בבלוטת התריס. אחר כך מומלץ להגביל פחמימות ומוצרי חלב. כמו שאמרתי, כדאי לחקור על מה שנקרא “תזונת AIP”- ראשי תיבות של Autoimmune Paleo. דרך נוספת ומעולה לפתירת האשימוטו או עצירת התפתחות המחלה היא PKD – ראשי תיבות של Paleolitic Ketogenic Diet.
בפוסט הגבלת פחמימות לאיזון הסוכר בדם אני מפרט כיצד נוכל לאזן את הסוכר בדם על ידי הגבלת פחמימות. ישנו קשר ישיר בין הגבלת פחמימות לאיזון בלוטת התריס. הספייקים בסוכר ובאינסולין ישפיעו בסופו של דבר על תפקוד בלוטת התריס שתלויה באיזון שאר האיברים במערכת האנדוקרינית. כל האיברים במערכת האנדוקרינית תלויים אחד בשני וברגע שהתפקוד של איבר אחד משתנה הוא גורר איתו את שאר האיברים. ברגע שנאזן את הסוכר בדם, האינסולין יתאזן ויופרש בקו ישר יותר. השטחת הקפיצות של האינסולין תפחית את התנודות בהורמונים ותקל על בלוטת התריס ועל הפרשת ההורמונים שהיא מייצרת. המעגל הזה רלוונטי עבור כל איבר ובלוטה בגוף.
האשימוטו, תת-פעילות בלוטת התריס ורמות ברזל
בעיה נפוצה מאוד בקרב מטופלי האשימוטו ותת-פעילות בלוטת התריס היא רמה נמוכה מדי של ברזל. ערכים בדם כמו פריטין וברזל הם כלי מעולה ונגיש יחסית לאבחון של דלקתיות בגוף. פריטין גבוה וברזל נמוך מעידים על כך שהגוף העביר את הברזל הזמין לאחסון בצורת פריטין, בכדי להימנע מהוספת דלק לגורם עוין שהגוף מתמודד איתו כרגע. כתבתי על אנמיה של דלקת כרונית מאמר מקיף, למעבר למאמר לחצו כאן. חשוב להבין שפריטין גבוה יכול להטעות כי הוא יכול גם להעיד על דלקת שכבר נגמרה, בגלל שהגוף לא בדיוק יודע איך להיפטר מפריטין עודף, חוץ מעל ידי איבוד דם או תרומת דם. אם אנחנו בטוחים שיש איזו דלקתיות בגוף על סמך סימפטומים שדומים לאנמיה ובדיקות דם, כדי להפחית את הדלקתיות נתחיל בשלושת השינויים האלה: מה שאנחנו אוכלים, איך שאנחנו ישנים ומתמודדים עם סטרס ונוסיף אימונים ממושכים ביחד עם אימון אינטנסיבי בעצימות גבוהה אחת לשבוע. לאחר כמה חודשים נבדוק עוד פעם ונבין האם השינויים שביצענו אכן הפחיתו את הדלקתיות. אם לא, יהיה עלינו למצוא את סיבת המקור לדלקתיות המתמשכת ולטפל בה מהשורש. הסיבה תהיה חשיפה כלשהיא לרעל חיצוני או פנימי או חשיפת עבר שכתוצאה מכך הברזל עדיין נשאר אגור כפריטין.
הימנעות מרעלים חיצוניים
האשימוטו היא דלקתיות שנגרמת מחשיפה כלשהי לרעלים. חיצוניים ופנימיים. חלק מהמטופלים גילו שמה שהוביל להאשימוטו היה חשיפה ממושכת לעובש. עוד סיבה נפוצה לדלקתיות בגוף היא חשיפה לרעלים שאנחנו שמים על העור שלנו. זה נושא שלא מדובר עליו בעולם מדעי התזונה מספיק.
אנחנו יכולים להחליף את כל מוצרי הטיפוח שלנו כולל שמפו וסבון במוצרים טבעיים. לפי הכלל הישן של ״אף פעם אל תשימו על העור חומרים שלא הייתם מכניסים לפה״. מעבר לכך זה יותר נוח לקנות רק כמה מוצרים בסיסיים, זה יותר זול וזה הרבה יותר טבעי לגוף שלנו. ייתכן שהסיבה שאתם עדיין לא מרגישים טוב היא השימוש במוצרי הטיפוח התעשייתיים של חברות הקוסמטיקה למרות שאתם מקפידים על מזון איכותי, שינה טובה ואורח חיים טבעי. לכל תכשיר שאי פעם רכשתם יש תחליף טבעי שעונה על אותו צורך (הוספת לחות, שיקום רקמות, שיזוף וכל מטרה אחרת). הדרך להתנתקות מלאה מרעלים סביבתיים חייבת לעבור גם דרך תכשירי הטיפוח, הרחצה והקוסמטיקה. לא רק שזה זול יותר, נכון יותר לגוף ונוח יותר ליישום, זה גם טיפול הרבה יותר יעיל לעור שלנו. בהתחלה יידרשו מעט ניסוי וטעייה כאשר המטרה היא להבין איזה חומר יותר נכון לעור או לשיער שלך. לדוגמא- רשימת הקניות שלנו יכולה לכלול רק: חומץ תפוחים אורגני לא מחומם, שמן זית מקומי, פירות כמו פאפאיה ובננה וסודה לשתייה. אפשר להתחיל מ: סודה- בתור סבון, שמפו, דאורדורנט ומשחת שיניים, חומץ- בתור מרכך לשיער, מעניק לחות ומחדש את הרקמות כחלק ממסיכת פנים ושמן זית מקומי- להוספת לחות וברק לעור ולשיער. פירות כגון פאפיה/בננה- יכולים לשמש אותנו לעידוד חידוש ובניית רקמות.
לסיכום
אנחנו יכולים להירפא לחלוטין מהאשימוטו בעזרת שינוי דרך האכילה שלנו והתנתקות מרעלים חיצוניים ופנימיים, אך כדי לדעת בדיוק מה הנזק שנגרם לבלוטת התריס יש לבצע בדיקות דם ולחזור עליהן לאורך זמן. יש לעקוב אחר השינויים הגופניים והסימפטומים על מנת להעריך במדויק את מצב בלוטת התריס. ניסוי וטעיה עם המזונות שאתם רגישים אליהם יהיה מהלך חכם אחרי שעברתם לדרך אכילה מפחיתת דלקתיות כמו AIP או PKD או גרסה אחרת דלה בפחמימה ממקורות טבעיים ולא מעובדים.
במידה ולא נגרם נזק בלתי הפיך לבלוטת התריס נוכל להציל אותה ולעורר אותה מחדש בעזרת הימנעות מרעלים, אכילה נכונה ואכילת מזונות שממריצים את המערכת האנדוקרינית.
*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.
