מחלות אוטואימוניות תאומות
מה הקשר בין סוכרת סוג 1 להאשימוטו, קרוהן, צליאק ועוד מחלות אוטואימוניות?
בתור סוכרתי סוג 1 לאורך השנים שמעתי לא מעט משפטים כמו “אם אובחנת עם מחלה אוטואימונית כנראה שיש לך נטייה אוטואימונית בגלל מערכת חיסון מעורערת”. האם זה אומר שבמידה ואובחנתי כחולה במחלה אוטואימונית אחת בוודאות אאובחן כחולה במחלה אוטואימונית נוספת? לא בהכרח. אין כאן וודאות. לאלו המאובחנים עם מחלה אוטואימונית כלשהי מומלץ להיות עם יד על הדופק ולבדוק תקופתית בבדיקות הדם נוגדנים לאבחון מחלות אוטואימוניות נוספות. חשוב בעיקר להימנע כמה שרק אפשר מגורמים שמערערים את המערכת החיסונית.
אילו גורמים מערערים את מערכת החיסון?
– רעלים חיצוניים ורעלים פיזיים ונפשיים. רעלים כגון- סוכר, גלוטן, אוכל מעובד, קפה, אלכוהול, לחץ נפשי- כל גורם שמרחיק אותנו מהחיים הטבעיים שלנו. על סמך הניסיון האישי שלי תזונות המעודדות תהליכים אנטי דלקתיים הן התזונות שמאזנות בצורה הטובה ביותר את מערכת החיסון בגלל הקשר שבין דלקתיות למחלות אוטואימוניות. בתור התחלה הייתי מציע לבחור באחד מהפרוטוקולים: תזונה דלה בפחמימות, תזונת AIP או תזונת PKD. אני מכנה את הגישות האלו- תזונה למחלות אוטואימוניות.
שאלה מעניינת שעד היום עדיין לא נמצאה לה תשובה היא מה קדם למה? מערכת חיסון לא מאוזנת שיצרה סביבה לא מאוזנת עבור התאים בגוף שלנו? או רעלים סביבתיים שיצרו מערכת חיסון לא מאוזנת?
ראשי פרקים:
כשמדובר על מחלות אוטואימוניות מילת המפתח היא דלקתיות
מה היא סיבת המקור לפריצתן של מחלות אוטואימוניות? הרי זה המצב הכי לא טבעי שיש. מדובר במערכת שתוקפת את עצמה, קצת דומה לצבא שיורה על כוחותיו באופן מודע. למדע לא תמיד קל להתמודד עם סיבת המקור של מחלות אוטואימוניות ויש האומרים שתחת המטרייה של “מחלות אוטואימוניות” מצויות כל המחלות שהסיבה לפריצתן עדיין לא ידועה. אנסה לפשט את התהליך בקצרה- המתקפה על תאי הגוף מתרחשת כאשר מיוצרים נוגדנים עצמיים וחלבונים מעוררי דלקת כנגד התאים והרקמות של הגוף. כשהדלקתיות בגוף גוברת כך מתגבר גם הרס התאים, הרקמות והאיברים באיזורים הפגיעים יותר.
הפגיעה יכולה להתבטא רק באיבר אחד, כגון הלבלב (כמו אצלי בסוכרת סוג 1), בלוטת התריס (האשימוטו), תאי עצב (טרשת נפוצה) או המעי (קרוהן) והיא יכולה גם להתבטא בצורה רב־מערכתית, כלומר- פגיעה בכמה איברים במקביל דוגמת זאבת/ לופוס ותסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים בה מתפתחים נוגדנים עצמיים נגד תאים או מרכיבים בממברנת התא.
איך הפחתתי את הדלקתיות בגוף להפחתת התפרצות מחלות אוטואימוניות ?
אני אישית מאמין שניתן להימנע מראש מהתפרצויות של מחלות אוטואימוניות שחלקן מוגדרות בעולם הרפואה כ”מחלות כרוניות”. ככל הנראה לא נשמע בהמלצות הרשמיות אודות האפשרות לאזן ולהרגיע את המערכת החיסונית באופן טבעי. לאחר שחוויתי התפרצויות של מחלות אוטואימוניות בחיי אני סבור כי התנאים המספקים קרקע למתקפות אוטואימוניות נובעים בעיקר מאורח החיים הלא טבעי שלנו. יש הסבורים שברגע שנחזור לתזונה הנכונה עבורנו, נפסיק לצרוך מזון מעובד ונפחית חשיפה לרעלים, נפחית גם את התפרצותן של רוב המחלות האוטואימוניות. חוץ מהגורמים שנמצאים בשליטתנו, צריך תמיד לזכור שישנם גורמים סביבתיים שאנחנו לא תמיד חושבים עליהם כגון: מגורים ליד אנטנות סלולריות, עובש, שפכים כימיים ומפעלים מזהמים. עוד גורם מעניין להתפרצותן של מחלות אוטואימוניות הוא סביבה סטרילית מדי כמו בארצות הנורדיות בהן שכיחותן של מחלות אוטואימוניות גבוהה ביחס לשאר העולם. נתון זה מעלה שאלות מעניינות על הקשר שבין סביבה למחלות המודרניות או על הדרך בה סביבה עשירה בחיידקים תורמת לבריאות שלנו. הקשר בין חיידקים לבריאות קצת מזכיר לי את המשפט שאומר ש”הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות עבור הילד שלכם זה לתת לו לשחק בחול ולקנות לו כלב”.
לא מעט נטען בעבר על הקשר לחלב ולהתפרצות מחלות אוטואימוניות. אם נלך עוד יותר לתחילת מעגל החיים: האם יש קשר להנקה? מה הקשר לחלב אם? מה ההבדל בין הנקה סינטטית מתחליף חלב אם מול הנקה מחלב אם טבעי של אם בריאה ופורייה. האם יש להנקה הסינטטית השלכות מרחיקות לכת שכאלה שגורמות להתפרצות מחלות אוטואימוניות בהמשך חייו של הילד? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית ויש לחקור את הנושא לעומק. ד”ר ווסטון א. פרייס חקר את הקשר בין תזונת האם לבריאות הצאצא לא מעט. בכל פעם שאנחנו מתרחקים מהטבע מתחילות בעיות ובייחוד כשמדובר במנגנון כה הכרחי להתפתחות אורגניזמים כמו ההזנה בחלב אם. בחלב אם יש את כל הנוטריינטים הדרושים לבנייה והתפתחות של רקמות חדשות. מדובר ביצירת מופת של הטבע. אותו חלב אם עשיר באנזימים ונוטריינטים לבנייה וייצור מוגבר של תאים ורקמות, להפחתת דלקתיות ואפילו בניית קשר רגשי עם האם המניקה. כל אלה והרבה מעבר נמצאים בחלב האם. לא סתם לאורך האבולוציה שלנו כמין אנושי תמיד דאגנו לכך שאת החלקים העשירים ביותר בנוטריינטים מהחיות שניצודו, האיברים הפנימיים- יאכלו קודם כל אימהות מניקות ונשים בהיריון.
עדיין מדובר בשאלות לא פשוטות כל כך למענה ואין מספיק מחקרים שנעשו על הקשר שבין הנקה להתפרצות מחלות אוטואימוניות.
חוסר איזון הורמונלי
אנחנו כבר יודעים שיש קשר בין הופעה של יותר ממחלה אוטואימונית אחת. יש אמת בכך שלאדם שאובחן במחלה אוטואימונית אחת יש סבירות יחסית גבוהה להיות מאובחן במחלה אוטואימונית נוספת.
אני חוויתי בגיל 11 התפרצות של סוכרת מסוג 1 ומאוחר יותר בשנות ה 20 לחיי חוויתי התפרצות של מחלת האשימוטו. לאחר שחקרתי ובדקתי הבנתי שזה שילוב נפוץ. כשמבינים כיצד הבלוטות השונות פועלות יחד בהרמוניה מלאה בגוף שלנו ממתחילים להבין את המנגנון שמאחורי ההתפרצויות האלו. כשבלוטה אחת יוצאת מאיזון, גם הבלוטות האחרות יוצאות מאיזון. בלוטת התריס היא בלוטה רגישה בגוף שלנו. במצבה הטבעי היא מגיבה לשינויים פנימיים וסביבתיים ובעיקר לסטרס ולשינויים פיזיולוגיים. כשהגוף נמצא במצב במנוחה בלוטת התריס משחררת פחות הורמונים מאשר כשאנחנו נמצאים בסכנה במצב “להילחם או לברוח”. במצב לחץ שכזה בלוטת התריס תשחרר כמות מוגברת של הורמונים כדי שהגוף יוכל להשתמש בהם באופן מיידי לאנרגיה זמינה.
לפני מספר שנים כשהסוכר שלי בדם היה לא מאוזן לאורך תקופה ארוכה בלוטת התריס החלה לתפקד בחוסר, מה שנקרא תת-פעילות בלוטת התריס. זיהיתי את המצב יחסית מהר בגלל הופעת הסימפטומים של תת-פעילות בלוטת התריס אותם הכרתי מקריאת ספרים על התופעה. מה שקרה הוא שככל הנראה חוסר איזון בסוכר בדם ערער את המערכת ההורמונלית ובלוטת התריס התמודדה עם משימה מאתגרת שהכבידה עליה ובסופו של דבר הקשתה עליה לתפקד ברמה מספקת. אם הייתי מתעלם מהמצב שלי ולא מאזן את הסוכר בזמן ייתכן שהמתקפה האוטואימונית על בלוטת התריס (האשימוטו) הייתה מובילה להרס מוחלט של הבלוטה.
מה אפשר ללמוד מהסיפור שלי
חשוב לי להעלות את המודעות לתופעה של מחלות אוטואימוניות תאומות . השילוב של סוכרת סוג 1, צליאק, האשימוטו וקרוהן ועוד מחלות אוטואימוניות הוא שילוב נפוץ באוכלוסייה והשילוב הזה ידוע היטב לעולם המדע.
העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לכם היא ללכת לרופא שמודע לנושא ושיוכל ללוות אתכם בדרך הזאת. אם אתם כבר מאובחנים עם מחלה אוטואימונית אחת, הייתי ממליץ לבקש מהרופא להפנות אתכם באופן תקופתי לבדיקות דם לשלילת אבחון במחלות אוטואימוניות נוספות. ניתן גם לבקש ממנו לבדוק סימפטומים לאבחון ראשוני של מחלה אוטואימונית במידה ועולה איזשהו חשד להופעת מחלה אוטואימונית נוספת.
בלוטת התריס והאיזון שלה הוא נושא מורכב ומומלץ מאוד ללכת לרופא שמבין לעומק את התופעה בצורה הטובה ביותר. צריך לדעת אלו ערכים לבדוק ולפי אילו טווחים. לפעמים הטווחים של קופות החולים רחבים מדי ולכן חלק מהאוכלוסייה נמצאת במצב של תת אבחון. חשוב להגיד גם שמומלץ לחזור על בדיקות הורמונליות כמה פעמים ולאורך תקופה מסוימת כדי לקבל תמונה מלאה. פחות מומלץ לאבחן או להחליט על טיפול על סמך בדיקה בודדת.
הקשר של ויטמין D לכל הסיפור
מחקרים שונים ממקומות שונים בעולם הובילו למסקנה שאלו שחיים עם מחלות אוטואימוניות מסתובבים עם רמות נמוכות של וויטמין D בדם בצורתו הפעילה וגם בצורת האגירה שלו בדרך כלל. השאלה שצריכה להישאל היא אותה שאלה מתחילת המאמר- מה קדם למה? האם רמות נמוכות של ויטמין D בדם שהוא גורם למחלות אוטואימוניות? או שמדובר במחלות אוטואימוניות הן מובילות בדרך עקיפה לרמות נמוכות של ויטמין D אצל אלו שחיים איתן?
מה שבטוח הוא שקיים קשר הדוק בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם ומחלות אוטואימוניות. מחלות אוטואימוניות הן מחלות של מערכת החיסון. כל תאי מערכת החיסון משתמשים בויטמין D למטרות תפקוד יומיומי. לתפקוד תקין של תאי מערכת החיסון הגוף צריך להשתמש בויטמין D באופן יעיל לאחר ספיגת קרני UV. לאחר מכן הגוף צריך לתעל את הויטמין (שהוא בכלל הורמון) אל תאי המטרה בקצב מספק. זה תהליך מורכב שעל פי הספרות המקור של תהליך זה התחיל עוד בראשית האבולוציה. בגוף בריא מטבולית התהליך הזה קורה באופן טבעי כשיש חשיפה קבועה לשמש מבלי להישרף.
קיימת הסכמה שהתפרצות של מחלות אוטואימוניות שכיחה יותר באופן מובהק באוכלוסיות עם רמות נמוכות של ויטמין D בדם. אפשר להגיד שויטמין D יקנה לנו מעין “חיסון עצמי” כשמדובר במחלות אוטואימוניות.
לדעתי הנחת היסוד שלנו צריכה להיות שתמיד יש לשאוף לרמות גבוהות של ויטמין D בדם ורצוי בצורתו הטבעית כתוצאה מחשיפה לשמש. הכלל היחיד הוא – להיחשף בלי להישרף.
*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.
