תיקון סוכר נמוך (היפוגליקמיה) ותיקון סוכר גבוה (היפר) בסוכרת
סחרחורת, רעד, זיעה קרה, כאב ראש, רעב חזק, חוסר יכולת להתרכז במשימות הכי פשוטות ובמקרים הקיצוניים יותר גם שחור בעיניים. המטרה העיקרית במצב הזה היא לצאת ממנו כמה שיותר מהר.
היפוגליקמיה הינו מצב קליני, המטרה היא לפתור את המצב במהרה ובאופן צפוי. זה בוודאי לא הזמן לחפש פינוקים מתוקים או לנצל את ההיפוגליקמיה כ”תירוץ להתפנק”.
גלוקוז הוא דלק מטבולי הכרחי למוח. הפחתה חדה ברמת הגלוקוז בדם (ובכך גם במוח) משבשת את התפקוד הקוגניטיבי, מובילה לכשל מערכת העצבים ובמקרים חריפים יותר לאובדן הכרה ואף לנזק מוחי- מצב אשר עלול להיות קטלני.
הסימפטומים המתוארים בתחילת הכתבה הם סימפטומים של היפוגליקמיה, אשר כל סוכרתי וודאי מכיר היטב (והיה מעדיף שלא להכיר כנראה). סוג אחד של סימפטומים הם סימפטומים הנגרמים ישירות על ידי רמת גלוקוז נמוכה במוח הנקראים: סימפטומים נוירוגליקופניים. הסוג השני של הסימפטומים נגרמים מתגובת הגוף לגלוקוז הנמוך במוח הנקראים: סימפטומים אדרנרגיים.
תיקון סוכר נמוך- היפוגליקמיה
תיקון היפוגליקמיה הוא חלק בלתי נפרד מניהול סוכרת, באותה דרך ארוכה וסיזיפית לאיזון האופטימלי. איזון אופטימלי הוא איזון סוכרת לרמות סוכר בדם זהות לרמות הסוכר בדם של אדם שאין לו סוכרת. טבליות גלוקוז (עשויות דקסטרוז אז יותר מדויק להגיד טבליות דקסטרוז) הן הכלי הטוב ביותר עבור סוכרתיים לתיקון היפוגליקמיה, בצורה המדויקת ביותר ובצורה המהירה ביותר. אפשר להגיד בפשטות שטבליות דקסטרוז כוח נגדי לאינסולין (אינסולין מוביל לירידה ברמות הסוכר בדם וטבליות דקסטרוז מובילות לעלייה ברמות הסוכר בדם), בכך טבליות דקסטרוז הן תרופה לכל דבר ועניין.
לפני שנמשיך, חשוב להגדיר מצב די נפוץ בסוכרת סוג 1 הקשור ביכולת התמודדות הגוף עם היפוגליקמיה: Hypoglycemia unawareness (בעברית- היפוגליקמיה ללא סימפטומים)- הסובלים מהתופעה הזו פיתחו אותה לאחר תהליך בו מערכת העצבים ובלוטת האדרנל נשחקות. בשל חוסר איזון של הסוכר בדם ושהיות ממושכות במצבי היפוגליקמיה- נוצרת שחיקה של התגובה הסימפטומטית הטבעית להיפוגליקמיה. חשוב להבין שהסימפטומים המופיעים במהלך היפוגליקמיה הם מנגנון הישרדות של הגוף שמטרתו להתריע על סכנת חיים המתקרבת ומסכנת את הגוף, במקרה הזה חוסר חמור של גלוקוז במוח.
לרוב HA נפתרת לאחר תקופה ממושכת של איזון קפדני והדוק, אך HA הוא מצב מורכב. לעתים התגובות הסימפטומטיות במהלך היפוגליקמיה נעלמות לחלוטין והמצב נשאר כפי שהוא גם במשך שנים ממושכות, מה שיכול לסכן את הסוכרתי שכעת לא מודע להיפוגליקמיה כאשר היא מתרחשת. בכל מקרה המסקנה היא שיש להתאזן בכל מצב ולהמשיך להקפיד, גם כדי לא לפתח HA וגם כדי לפתור אותה.
טבליות דקסטרוז- סטנדרט הזהב לתיקון היפוגליקמיה
טבליות גלוקוז הן טבליות סוכר ללעיסה, עשויות דקסטרוז.
דקסטרוז הוא סוג של סוכר שמופק בדרך כלל מתירס. דקסטרוז כמעט זהה לחלוטין לגלוקוז, שכידוע גלוקוז הוא הסוכר שנמצא בזרם הדם וזו גם הסיבה שדקסטרוז משמש כמקור המהיר ביותר לשימוש מיידי על ידי הגוף.
טבליות דקסטרוז הם אופציה מהירה ופרקטית. הטבליות ניידות, עמידות לטמפרטורה גבוהה וזמינות במגוון טעמים שונים לפי העדפה אישית. בישראל הטבליות הנפוצות ביותר הן גלוקוצ’ויס GlucoChoice של גפן מדיקל אותן ניתן להשיג בכל בית מרקחת.
איך אפשר לדעת כמה טבליות גלוקוז לקחת לתיקון היפוגליקמיה
סוכרתיים ותיקים כנראה יכירו את “חוק ה 15” שעל פיו יש לקחת 15 גר’ פחמימות בצורת טבליות דקסטרוז או בצורת נוזל גלוקוז על מנת לתקן היפוגליקמיה. עבור כל סוכרתי ששואף לאיזון אופטימלי של אדם שאין לו סוכרת, “חוק ה 15” הוא חוק קטלני שאני לא ממליץ עליו לעולם. כסוכרתי סוג 1, השוקל 78 ק”ג (זה המשקל שלי כיום, כן כן) ועוקב אחר תזונה דלה בפחמימות ונמצא למעלה מ 95% מהיום בין 70-100 מ”ג/ד”ל, “חוק ה 15” היה מוביל אותי להיפרגליקמיה על בסיס קבוע. בתזונה דלה בפחמימות, ההיפואים שלי רכים מאוד. אם אני מוצא את עצמי ב 68 מ”ג/ד”ל לצורך הדוגמא- תספיק לי טבליה אחת בלבד של דקסטרוז, המכילה 4 גר’ פחמימות בלבד, על מנת לחזור ל 90 מ”ג/ד”ל.
איך תכלס אדע את הכמות המדויקת עבורי? אנחנו רוצים להשיג צפיות (Predictability). הדרך הטובה ביותר תהיה לבדוק את הסוכר בדם (מהאצבע, לערך המדויק ביותר) בזמן היפוגליקמיה, רצוי לבצע את הבדיקה כשהסוכר בדם עומד על ערך נמוך אבל לא נמוך מדי, נניח 60 מ”ג/ד”ל. חשוב גם לוודא שאנחנו יודעים שהסוכר יציב ב 60 מ”ג/ד”ל- זאת אומרת שהסוכר ירד ל 60 מ”ג/ד”ל לאט והוא נשאר ב-60 מ”ג/ד”ל בלי גורם ברקע שמשפיע על רמת הסוכר בדם (בלי בולוס, לא אחרי ארוחה, אימון וכדומה). עכשיו המטרה היא להבין מה כמות הגלוקוז המדויקת שתחזיר את הסוכר בדם בחזרה לערך המטרה שלי באופן צפוי. ערך המטרה שלי הוא 90 מ”ג/ד”ל לצורך הדוגמא, מדובר בניסוי וטעיה שזו מהות הבדיקה הזו- להתנסות עד שנגיע לכמות הגלוקוז המדויקת הנדרשת.
עם הזמן נגיע למספר מדויק ויחס קבוע של תיקון היפוגליקמיה כגון: טבליה אחת (4 גר’ פחמימה של גלוקוז) תעלה את הסוכר בדם ב 30 מ”ג/ד”ל. על פי היחס הזה, בפעם הבאה שנמדוד את הסוכר בדם והוא יעמוד על 60 מ”ג/ד”ל ניקח טבליה אחת. אם הערך הנמדד יעמוד על ערך נמוך יותר כגון 45 מ”ג/ד”ל ניקח טבלייה וחצי וכן הלאה.
כמובן שיש הבדל בין רמת ההשפעה של טבלייה אחת על רמות הסוכר בדם של סוכרתי השוקל 200 ק”ג לבין ההשפעה של טבלייה אחת על רמת הסוכר בדם של סוכרתי השוקל 80 ק”ג.
זו פונקציה של משקל, גיל ומצב מטבולי ובגלל זה כל סוכרתי צריך לעבור את אותו תהליך של ניסוי וטעיה בעצמו.
רגע, אבל טבליית דקסטרוז זה חומר מעובד ומתועש
זה נכון, טבליית דקסטרוז זה לא חומר שגדל על העצים ואין אותו בטבע בצורתו המופרדת כמו שאנחנו מכירים בצורת טבלייה ובכל זאת, בעת בחינת יתרונות מול חסרונות של שימוש בטבליית דקסטרוז ולאחר שהבנו שהיפוגליקמיה היא מצב קליני אשר מצריך טיפול מיידי: אנחנו רוצים להשתמש בחומר שפעם אחר פעם, בכל אירוע של היפוגליקמיה, יחזיר אותנו באופן צפוי ובטוח בחזרה אל הטווח. פירות, מתוקים, קינוחים וכו- תמיד מכילים פרוקטוז או מעורבבים עם שומן, מה שאומר שהפירוק של אותם מאכלים בגוף לא יהיה עקבי ולא יהיה צפוי. פעם אחת פרי אחד יכול להעלות את הסוכר בדם תוך רבע שעה ופעם אחרת אותו פרי יכול להעלות את הסוכר בדם בתוך שעה ומעלה. פרוקטוז מתפרק בתהליך מורכב שעובר דרך הכבד, בניגוד לדקסטרוז שנכנס ישירות אל זרם הדם בעת ספיגה בחלל הפה. כך גם קינוח מתוק שמכיל שומן מעובד וסוכר לבן, מתפרק לאט יותר ובאופן לא עקבי ולא צפוי.
תיקון סוכר גבוה (היפרגליקמיה)
כמה מילים על תיקון סוכר גבוה שזה גם חלק מדיוק מינון בולוסים- גם כאן מדובר בניסוי וטעיה, אז אותו עיקרון של הבנת יחס תיקון חל גם על תיקון סוכר גבוה (מציאת יחס קבוע של יחידות אינסולין עבור מ”ג/ד”ל). לדוגמא ב 160 מ”ג/ד”ל: כמה אינסולין יידרש כדי לחזור חזרה על ערך המטרה. הפעם, בניגוד לחישוב יחס אינסולין איטי עבור ארוחות דלות בפחמימה, אנחנו צריכים להשתמש באינסולין מהיר כדי נוריד את רמת הסוכר בדם בחזרה לטווח הבריא והבטוח, כמה שיותר מהר.
כדי לעשות את הטסט של בולוס תיקון, נבחן את המינון בקפידה ונבחר את הזמן הטוב ביותר לבצע את הטסט (ללא גורמים שמשפיעים על הסוכר בדם, לא אחרי אימון, בולוס או ארוחה) וכשאנחנו מגיעים למצב הזה של סוכר גבוה (היפרגליקמיה), אז אנחנו רוצים לעשות מינון נכון של התיקון. מה זה מינון נכון? הבולוס שיוריד את הסוכר בדם כמה שיותר מהר לטווח המטרה שלי ושגם ישאיר אותי בטווח הזה כלומר- לא יפיל את הסוכר בדם נמוך מדי (היפוגליקמיה).
לסיכום- היפוגליקמיה הוא מצב שאין להקל בו ראש לעולם. בניגוד למה שחושבים תזונה דלה בפחמימות מפחיתה משמעותית את אירועי ההיפוגליקמיה הקשים, למרות הפרדוקס המסוים שבבסיס המעבר לתזונה דלה בפחמימות (תזונה דלה בפחמימות מקרבת אותנו לשהייה בערכים נמוכים יותר של סוכר בדם, ביחס לתזונה המקובלת אותה ממליצים כיום לסוכרתיים סוג 1). באופן אישי, בעבר כאשר עקבתי אחר ההנחיות המקובלות כלומר: אכלתי כמויות גדולות של פחמימות והזרקתי כמויות אדירות של אינסולין בהתאם- חוויתי אירועי היפוגליקמיה חמורים ביותר, שאף קירבו אותי למוות לא פעם. מאז שעברתי לתזונה דלה בפחמימות אירועי ההיפוגליקמיה פחתו ובוודאי שאירועי ההיפוגליקמיה מסכני החיים נעלמו- לשמחתי ולשמחת בני משפחתי.
על הסדנה הדיגיטלית שלי שמעת? המקום היחיד בו ניתן לאזן את הסוכרת לרמות של אדם שאין לו סוכרת, אפילו לרמות מאוזנות יותר, בפשטות, מכל מקום ובכל מצב- סוכרת סוג 1 וגם סוכרת סוג 2, מודי, לאדה וטרום סוכרת- כל סוכרתי יכול להתאזן.
נדייק לרמת שלמות את כל הגורמים: מהתזונה ועד למינונים ואימונים. “בית הספר לאיזון”- מהפכה באיזון הסוכרת בישראל. למעבר לדף הבית של הסדנה הדיגיטלית ניתן ללחוץ כאן.
המלצתה של רעות יפרח, שעברה שינוי אדיר ואיזנה את הסוכרת שלה בליווי אצל תומר, לאחר שנים של חוסר איזון בטיפול המקובל:
לחזרה אל חלק ספציפי במאמר:
