תסמונת השחר ואיזון סוכרת סוג 1 במהלך השינה
האתגר הגדול ביותר עבור סוכרתיים שמשתמשים באינסולין הוא ככל הנראה הלילה. מה סוכרתיים צריכים לעשות כדי לישון כל הלילה, לילה שקט, רגוע ומאוזן? והכי חשוב: להצליח להמשיך לאזן את הסוכר בדם, לילה אחר לילה?
היום יש את הלופ (החיישן שמתקשר עם המשאבה וביחד הם מאזנים את הסוכר בתוך הטווח) ואפילו עם הלופ, הלילה הוא אתגר לא קטן עבור כל מי שמתמודד עם סוכרת סוג 1 או עבור כל סוכרת תלויה באינסולין. איזון הסוכר בדם במהלך השינה עלול להיות עוד יותר מאתגר עבור סוכרתיים שמשתמשים במזרקים ומחשבים את אינסולין הבזאלי בעצמם (כמוני). אגב, הלופ כמו כל שאר המשאבות המחוברות דרך העור בצינורית גורם לרקמה מצולקת באזור החיבור עבור סוכרתיים רבים, לאחר שנים של שימוש. תופעת הרקמה המצולקת הפוגעת בספיגת האינסולין נפוצה אצל סוכרתיים שמשתמשים במשאבה זמן ממושך וזו בדיוק הסיבה שאני משתמש בזריקות כבר קרוב לעשור (אחרי כ 15 שנים עם משאבה) אבל זה כבר נושא למאמר אחר.
אז איך מאזנים את הסוכר בדם במהלך השינה ואיך קשורה לכל זה תסמונת השחר ?
כל וריאציה של תזונה דלה בפחמימות היא התזונה שאני מכוון להעביר לכל סוכרתי, על מנת להשיג את הצפיות הזאת של הסוכר בדם, שנותנת לנו את הכוח לחזות את הסוכר שלנו בדם לאורך כל היום. אם ניקח יום לדוגמא שבו אני מכוון לרמות סוכר בדם, בתוך הטווח הבריא באמת (70-100 מ”ג/ד”ל עבור כל אדם, סוכרתי או לא סוכרתי)- אותו יום לדוגמא יוביל אותנו לנושא חשוב: תזמון ארוחות. רוב הסוכרתיים הוותיקים יעידו שכאשר הם אוכלים בבוקר בחלון של שעתיים ראשונות אחרי הקימה, מתרחשים אירועים לא צפויים בסוכר בדם. אותו הדבר נכון גם לחלון של 4 השעות לפני השינה. יום אידיאלי הוא יום בו חיכינו לפחות שעתיים עד הארוחה הראשונה של היום ובסוף היום- הפסקנו לאכול לפחות 4 שעות לפני השינה, אחרי הארוחה האחרונה של היום.
אותו יום לדוגמא משאיר לנו חלון שגבולותיו הן: החל משעתיים אחרי שהתעוררנו ועד 4 שעות לפני שנרדמנו. חשוב להגיד שכל סוכרתי צריך לבדוק את עצמו וייתכן כי אצל חלק מהסוכרתיים תסמונת השחר תסתיים 3 שעות אחרי הקימה , אולי 3 וחצי שעות וייתכן שבלילה חלק מהסוכרתיים יצטרכו להיות זהירים יותר ולהפסיק לאכול 5 שעות לפני השינה, כדי להימנע בוודאות מהפתעות בלילה ובבוקר. בכל אופן, זה הוא ‘חלון האכילה’ שלנו ובקצרה- אנחנו רוצים לאכול לפי המשפט הישן: “בבוקר תאכל כמו מלך, בצהריים תאכל כמו בן של מלך ובערב תאכל כאביון”- לאכול את רוב המזון שלנו ואת רוב נפח המזון בתחילת היום עד סביבות השעה 15:00 ועם התקדמות היום, לרדת בנפח המזון ובעומס הארוחות (פחות פחמימות ופחות ארוחות שגורמות לנו להרגיש ‘מפוצצים’).
תזמון ארוחות ויום לדוגמא למניעת תסמונת השחר:
אם אנחנו הולכים לישון בחצות, אז הארוחה שלנו תסתיים עד השעה 20:00 ובארבע השעות לפני השינה- אפשר לנשנש מנות קטנות ללא פחמימה כמעט כמו: גבינות שמנות או ממש קצת אגוזים לא קלויים (פקאן או מקדמיה, לא יותר מ 5 אגוזים וגם זה רק במידה שהאינסולין שלנו ברקע גבוה מדי ואנחנו רוצים “לתקן” את המינון הגבוה בעזרת מזון באופן זמני, עד שנמצא את המינון המושלם). הארוחה האחרונה הזו תעזור גם למנוע את תסמונת השחר בכך שאנחנו נוודא שחלבונים ושומנים לא מתעכלים באיחור בלילה אשר מובילים להעצמת תסמונת השחר ולקפיצות ברמות הסוכר בדם בשעות הבוקר שאחרי.
כשאנחנו מתעוררים, נחכה לפחות שעתיים ואז כשהרעב הראשון מופיע ומתחיל ‘לעקצץ’, נתחיל להתכונן לארוחה הגדולה ביום. הארוחה הזו צריכה להיות גדולה ומשביעה ולהכיל את רוב המזון היומי שלנו. אם אנחנו מסתמכים על בשר אדום: בשעה 12:00 בצהריים נאכל לדוגמא: 350 גר’ סטייק אנטריקוט וכחצי כוס של סלט ירקות ירוקים עם מעט תיבול ושמן זית. נמשיך ביום שלנו, נחכה עד הרעב הבא ואם הוא מופיע בערך בשעה 19:00 (וגם מסתדר לנו עם הלו”ז), נאכל ארוחה קטנה ופחות משביעה שמכילה אחוזים בודדים מצריכת המזון היומית שלנו. חביתה עם אבוקדו מכמה ביצים שישביעו אותנו (מבלי להתפוצץ) זו בחירה מעולה לארוחה האחרונה שלנו, עליה נוכל להזריק מעט אינסולין וכך נוכל להמשיך אל לילה צפוי ורגוע, בהנחה שאינסולין הבזאלי שלנו מדויק עבורנו ושומר עלינו בטווח או בהנחה שהלופ מכוון אותנו אל הטווח התקין.
מה היא תסמונת השחר ?
שחרור סוכר מהמאגרים בכבד עקב תגובה הורמונלית של הגוף ליקיצה ולהתעוררות בבוקר (למי שמתעורר בבוקר) אשר מובילה לעליית רמת הסוכר בדם בשעות הבוקר. תסמונת השחר היא תופעה טבעית שמתרחשת אצל כל אחד במידה מסוימת בלי קשר לסוכרת. הורמוני הסטרס שמובילים לאותה עמידות לאינסולין ולקפיצה בסוכר בדם נקראים גם “הורמוני ויסות” מכיוון שיש להם השפעה מנוגדת להשפעתו של האינסולין. ההורמונים העיקריים שמובילים לתסמונת השחר הם: הורמון גדילה (GH), קורטיזול, גלוקגון ואפינפרין.
אצל לא סוכרתיים שהלבלב שלהם מתפקד בצורה תקינה הלבלב יגיב באופן מיידי לתסמונת השחר עם הפרשת אינסולין. כך לבלב בריא יתמודד בקלות עם תסמונת השחר וימנע את נזקי הסוכר הגבוה בצורה הטובה ביותר. עבורנו הסוכרתיים- אנחנו מוכרחים להיות מודעים לתסמונת השחר, להכיר אותה היטב ולדעת להיערך בהתאם.
חלק מהסוכרתיים איתם אני עובד בתכניות הליווי שלי, מוסיפים מנת אינסולין (בולוס) בשעות הבוקר כי הם יודעים שתסמונת השחר הולכת להגיע. ברגע בו הם פותחים את העיניים- הם מזריקים בולוס מוסף וכך הם מצליחים למנוע את אותה קפיצה ברמת הסוכר בדם.
עבור סוכרתיים שמקפידים על איזון אופטימלי בתכניות שלי, תסמונת השחר בדרך כלל מתאזנת לבד עם הזמן תוך הקפדה ותשומת לב לאיזון היומיומי.
איך להימנע מתסמונת השחר?
1. תזונה מאוד דלה בפחמימות ב-100%- להקפיד ולתת לזה זמן.
2. להימנע מאכילה בשעות מאוחרות, רצוי עד 5 שעות לפני השינה.
3. לאכול את הבשר ואת הארוחה העיקרית בצהריים. להקפיד שארוחת הערב/הארוחה האחרונה ביום תהיה קלה.
4. להקפיד על סדר יום קבוע פחות או יותר ועל שעות שינה יחסית קבועות.
5. לשלב תזוזה או אימונים באופן קבוע כדי לשפר את רגישות הגוף לאינסולין.
6. להתאים מינוני תרופות/אינסולין בהתאם ללו”ז שלנו.
לא לשכוח- תמיד יש פתרון ואפשר להתאזן בכל מצב, גם עם מצבים מעט מורכבים יותר בגוף שלנו כמו תסמונת השחר.
לחזור לחלק ספציפי במאמר:
