אנמיה של דלקת כרונית ועודף ברזל

מה הסיפור עם עודף ברזל (ברזל נמוך בדם ופריטין גבוה בדם), בקהילת הדל פחמימה ובקהילת הקרניבורים העולמית? יותר ויותר משפיענים או כוכבי תזונה מוצאים את עצמם מתמודדים עם בעיות ברזל.

קצת מוזר לראות רמה נמוכה של ברזל בדם, בהתחשב בכך שמדובר בתזונה עשירה בבשר אדום ובאיברים פנימיים. אז מה ההסבר לתופעה המסתורית ומה הקשר לסוכרת?

כאשר הגוף מתמודד עם דלקת פעילה (זיהום, וירוס, סטרס, תת-תזונה, מחלה כרונית) הגוף מפחית במודע את הברזל הזמין בדם ומעביר חלק נכבד ממנו למאגרים. בסוכרת נעורים לא מאוזנת או בסוכרת סוג 2 לא מאוזנת- הסטרס יתפרש הרבה פעמים בתור דלקתיות על ידי הגוף. לכן זה לא מקרה שסוכרתיים נתונים ליותר בעיות ברזל ובפרט להתפתחותה של אנמיה של דלקת כרונית. עודף ברזל קשור ישירות לדלקתיות.

אנמיה ועודף ברזל

מה היא אנמיה? אנמיה היא מצב המתפתח כאשר בדם יש כמות נמוכה מהרגיל של תאי דם אדומים בריאים אשר נושאים המוגלובין המכיל ברזל. ברזל הינו אחד מאבני הבניין החשובים בגוף, בלי ברזל אין חיים. כאשר כמות תאי הדם האדומים הבריאים נמוכה, הגוף לא מקבל מספיק דם עשיר בחמצן. אותו מחסור בחמצן יכול להוביל לסימפטומים גופניים מגוונים כמו: עייפות, חולשה, ערפל מחשבתי, עצירות, נשירת שיער ותפקוד הורמונלי נמוך.

ראשי פרקים:

עודף ברזל והשורשים האבולוציוניים שלך

אני טוען שאם מישהו מתמודד עם עודף ברזל בדיאטה דלת פחמימות או דיאטה קטוגנית/קרניבורית, זה אומר שהדיאטה הזו לא מתאימה לאותו אדם ואני אסביר- קחו למשל את ד”ר פול סלאדינו. אם עקבתם אחר הסיפור של פול סלאדינו בשנים האחרונות הייתם רואים שהוא התמודד עם מצב שהוא חלק עם עוקביו- עודף ברזל. איך פול סלאדינו הגיע לעודף ברזל?

תארו לעצמכם את אבותיי, או אבותיו הקדמונים של פול סלאדינו, קרוב לחופי הים התיכון באדמת אירופה, לפני אלפי שנים, אפילו לפני עשרות ומאות אלפי שנים. רוב הסיכויים שהם מעולם לא חיו על חיות בקר גדולות ומעולם לא היו להם עדרים של באפלו או פרות מאיזשהו סוג. סביר להניח שהם התבססו בעיקר על: דגים, עוף, ביצים או חלב טבעי.

עכשיו מה קורה כשלוקחים אדם, זה לא משנה אם זה ד”ר פול סלאדינו, תומר פפה או אולי יפני או יפנית המתגוררים באי אוקינוואה ומעבירים אותם לתזונה קרניבורית המבוססת על בשר בקר. אותו אדם יחווה כל מיני בעיות בריאות מגוונות ובמקרה שלנו אנחנו מדברים על בעיות ברזל. בגוף שלנו, איזון ספיגת הברזל והשימוש בברזל נשמרים על ידי רגולציה עדינה. הגוף יודע בדיוק מתי ולמה הוא רוצה להשתמש בברזל או לא להשתמש בברזל ומתי לאחסן ברזל במאגרים. ברזל הוא הבסיס לכל החיים. עודף ברזל פירושו שהגוף אוגר יותר מדי ברזל באחסון ונאגרת כמות גדולה יותר מהכמות אותה הגוף צריך על מנת לשמור על תפקוד תקין.

עודף ברזל בדם- קל לאגור וקשה להיפטר

הגוף מאחסן את הברזל שלו בתור פריטין (Ferritin). פריטין הוא למעשה חלבון אשר אוגר בתוכו ברזל. הגוף יודע לאחסן את הברזל מהר, אבל לגוף קשה מאוד להיפטר מעודפי ברזל. אפשר לומר שהגוף מכניס את הברזל לקופסאות (פריטין) מהר מאוד, אבל לרוב הגוף לא יוציא את הברזל מהקופסאות במשך זמן רב, לפעמים אפילו שנים ועשרות שנים. הדרך המהירה ביותר להיפטר מעודפי ברזל היא על ידי פלבוטומיה (הקזת דם מהווריד, הליך רפואי), כפי שראינו בדוגמא של ד”ר פול סלאדינו, שהתנסה בפלבוטומיה. ישנן דרכים נוספות כמו צריכה מרובה של מוצרי חלב או אימון אינטנסיבי אך הן יהיו איטיות יותר מפלבוטומיה.

התזונה של אבות אבותיך תקבע את מאזן הברזל שלך

ניקח לדוגמא את ד”ר פול סלאדינו שהוא גם קולגה של משפיענים אחרים שהתארחו בפודקאסט שלי ושל רופאים קרניבורים או קטוגניים אחרים. סלאדינו מכנה את התזונה שלו “Animal Based Diet”- תזונה אשר מבוססת על מוצרים מן החי ועשירה באיברים פנימיים, בשר, פירות, דבש ומוצרי חלב לא מפוסטרים (Raw milk). אני חושב שזו תזונה לא רעה אבל, ואני רוצה להדגיש: כפי שראינו במקרה של ד”ר פול סלאדינו וכפי שראיתי אצל מטופלים וקולגות- אנחנו צריכים להחזיר את ההקשר האבולוציוני למקומו. לא הגיוני לקחת מורשת של מאות אלפי שנים של ביסוס 90% מהתזונה על: עוף, דגים, חלב וקצת ביצים, ולעבור באופן קיצוני לתזונה קרניבורית מבוססת 100% על בשר בקר. נשמע קיצוני נכון? אפילו אם אותה תזונה קרניבורית תהיה מבוססת על בשר בקר איכותי בלבד ללא תוספים מעובדים.

מהלכים כאלה סותרים את השורש הקדמוני/אבולוציוני של בני עמך, אותו שורש קדמוני-אבולוציוני למעשה מגדיר ומקודד את כל ה-DNA שלך ואת כל מה שמתרחש בגוף שלך היום. השורש הקדמוני/אבולוציוני שלך יקבע אם הגוף שלך יספוג יותר ברזל או פחות ברזל, אם תהיה באפשרותך להתמודד עם מוצרי חלב או לא, האם הגוף שלך מסוגל להתמודד עם הרבה דגנים או פחות דגנים- את רמת הסיבולת של הגוף בפני כל חומר אשר נכנס לתוכו. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, התזונה הזו של ד”ר פול סלאדינו היא עדיין תזונה אמיתית המבוססת על מוצרים אמיתיים, לא מזון מעובד, ובזה אני דוגל כבר כמעט 8 שנים ומעלה, עם תשומת לב נוספת וחשובה על כמות הפחמימות היומיות שאני צורך. היום אני יכול לומר בבטחה והנה עכשיו גם בכתב-

לעולם לא אחזור לאוכל מעובד, לא משנה באיזו תזונה אבחר או איך אשנה את הרגלי האכילה שלי בהמשך הדרך.

מה שבטוח הוא שעודף ברזל זו תופעה נפוצה ואנחנו רואים אותה יותר ויותר אצל אלו העוקבים אחר תזונה קרניבורית, תזונה דלת פחמימות או כל תזונה מבוססות מוצרים מן החי. ההקשר האבולוציוני יקבע את הדרך בה הגוף ישתמש בברזל ובמידה רבה גם מצבי דלקת וסטרס יכתיבו את הדרך בה הגוף שלך ינצל ברזל. אז כבר הבנו שלגוף קל מאוד לאחסן ברזל אבל הרבה יותר מורכב להיפטר ממנו. הבנו גם שאנשים רבים בימינו מגיעים לעודף ברזל, לא רק בגלל תזונה ושדלקת גורמת לגוף לאגור הרבה ברזל ולהכניס אותו לפריטין (Ferritin) מכיוון שהגוף לא רוצה שהפתוגן (מחולל המחלה) יקבל ברזל חופשי בתור דלק ויעצים את פעילותו.

דלקת, עומס ברזל וברזל בבדיקות הדם

הגוף חכם מאוד, והוא אומר- “אני לא אתן יותר דלק לפתוגן הזה ואני אשמור את כל הדלק שלי באחסון בכך שאוריד את הברזל הזמין שלי בדם כדי למנוע מהפתוגן להשתמש בברזל”. כל דלקת יכולה לגרום לגוף לדחוף ברזל למאגרים, זה יכול להיות חום חזק, זו יכולה להיות תת-תזונה וזו יכולה להיות חשיפה לרעלים מכל סוג שהוא ממזון, ממוצרי קוסמטיקה, מהסביבה ומקרינה. לכן אנחנו צריכים להיות ממש זהירים עם ברזל וכשאנחנו בודקים את הברזל בדם מומלץ לבדוק פאנל ברזל מלא: ברזל (Iron), פריטין (Ferritin), רוויה (Saturation) וטרנספרין (Transferrin). אפשר להתחיל בערכים האלו ואז מומלץ מאוד ללכת לרופא שיבחן את תוצאות הברזל שלנו ברגישות ולא יסתכל רק על ברזל זמין (Iron) שמספר רק חלק קטן מהסיפור.

להבין למה הגוף התחיל לאגור ברזל מלכתחילה

במצבים של עודף ברזל אנחנו צריכים לראות את כל התמונה ולהבין בדיוק מה גרם לגוף לאגור ברזל מלכתחילה. כך נדע את המקור לעודף הברזל. רק אחרי שנדע מה הייתה הסיבה, נגיע אל הפתרון- עבור חלק מהאנשים הפתרון יהיה פלבוטומיה, עבור חלק מהאנשים הפתרון יהיה רק לשנות את האלמנט בחיים שלהם שגרם לגוף לאגור ברזל מלכתחילה ועבור חלק מהאנשים הפתרון יהיה שילוב בין טיפול ושינוי האלמנט הסביבתי. בהזדמנות זו אשמח לשמוע את החוויה שלכם עם עודף ברזל- מצב רב מערכתי שכל אחד מתמודד איתו באופן מעט שונה. ספרו לי באינסטגרם, בפייסבוק או דרך טופס יצירת הקשר כאן באתר.

הביולוגיה של אנמיה של מחלה כרונית

אנמיה של מחלה כרונית (Anemia of Chronic Disease- ACD) המכונה גם אנמיה של תגובה דלקתית, היא למעשה מנגנון הגנה טבעי שהגוף משתמש בו. אנמיה של מחלה כרונית היא לעתים אחת ההשלכות של מחלה מסכנת חיים. כל היצורים החיים, כולל חיידקים ותאי סרטן, שהם יצורים חיים בעצמם, תלויים בברזל כדי לקיים חיים- בדיוק כמו בני אדם וצמחים.

המוגלובין נמוך ואנמיה כתוצאה מדלקתיות

הבנו כבר שכאשר הגוף חש באיום פוטנציאלי, הברזל מועבר לפריטין כך שהפולש המזיק לא יוכל להגיע לברזל. הגוף משאיר רק מעט ברזל זמין למטרת ייצור כדוריות דם אדומות, בלי עודף ברזל שיזין את הפתוגנים המזיקים. אדם המתמודד עם אנמיה של מחלה כרונית יראה ירידה מתונה ברמת ההמוגלובין. מדובר בתהליך מתמשך וערכי המוגלובין יגיעו בדרך כלל לטווח הנמוך ויישארו בטווח הנמוך-בינוני עד לרגע פתירת הבעיה. אם קיימת מחלה שגורמת לאובדן דם, אותו אדם יפתח אנמיה מחוסר ברזל (IDA). ניתן להבדיל בין ACD ו-IDA באמצעות בדיקת פריטין בדם. נטילת תוספי ברזל לאנמיה של מחלה כרונית עלולה להיות מזיקה ואפילו קטלנית- חשוב לאבחן במדויק אנמיה של מחלה כרונית.

ד”ר יוג’ין ויינברג- מחלוצי הבנת מאזן הברזל בגוף

המנגנון המדויק של אנמיה של דלקת כרונית אינו מובן במלואו לעולם הרפואה המודרני. ד”ר יוג’ין ויינברג, פרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה וחבר מועצת הייעוץ הרפואי והמדעי של המכון להפרעות ברזל, הוא מומחה אמיתי לאנמיה של מחלות כרוניות. ד”ר יוג’ין ויינברג גם כתב ספר מעולה להבנת בעיות ברזל בגוף. מאז אמצע שנות ה-50 ויינברג חקר לעומק את השינויים שהגוף מבצע בחילוף החומרים של ברזל במהלך מחלה. כבר בשנות ה-80 הוא הגדיר לראשונה את מערכת ההגנה של הגוף אשר מונעת ברזל זמין מאיומים ותיאר כיצד גוף האדם מתייחס אל ברזל בתור סכנה פוטנציאלית לבריאות. ברזל הינה מתכת אחת שאינה יכולה להיות מופרשת על ידי הגוף ביעילות ולכן אמצעי זהירות נוספים ננקטים על ידי גוף האדם כדי להימנע מספיגת יתר של ברזל. כאשר חיידק מזיק פולש לגוף, מערכת החיסון ותאי הדם הלבנים מסתערים על מיקום הפלישה על מנת להשמיד את הפתוגן לפני שהוא יספיק להתרבות. דלקת מתפתחת כחלק מתגובה חיסונית טבעית זו ואז אותה דלקת מעוררת שחרור של כימיקלים המאותתים למנגנון ויסות הברזל להיכנס מצב הגנה.

רוב הרופאים מזהים בעת מצב ההגנה של מנגנון ויסות הברזל ירידה קלה בהמוגלובין. עם זאת, מה שרוב הרופאים מפספסים לטענת ד”ר יוג’ין ויינברג, הוא שפחות ברזל נספג וברזל חופשי נאסף על ידי מקרופאגים ונאגר בתאי כבד (הפטוציטים). כתוצאה מכך רמת הפריטין בדם עולה. ערכי ההמוגלובין עשויים להישאר בטווח מעט נמוך, אך הרמות יכולות לרדת עד לערכים נמוכים מדי. רמת ההמוגלובין תלויה בחומרת הדלקת ומשך הדלקת הנוכחית. ניתן לבצע בדיקות אחרות כגון (C-Reactive Protein- CRP) כדי לעזור להבדיל בין אנמיה מחוסר ברזל- שבה ברזל בתיסוף הוא אחד הגורמים להתפתחותה לבין אנמיה של מחלה כרונית- שבה לא מומלץ לתסף בברזל.

אבחון אנמיה של מחלה כרונית על פי ד”ר יוג’ין ויינברג

אצל מבוגרים, אנמיה של מחלה כרונית נובעת בהרבה מהמקרים ממחלות נפוצות בקבוצת הגיל השלישי כגון דלקת בדרכי השתן, הצטננות בראש או בחזה, דלקת שקדים או סטרפטוקוקוס, שפעת וזיהומים חיידקיים. אנמיה של מחלה כרונית יכול להתרחש גם כאשר קיימת מחלה אוטואימונית ברקע כמו סוכרת סוג 1, צליאק, קוליטיס או קרוהן וכדומה. רוב המצבים הללו ניתנים לטיפול וכאשר המטופל מתאזן, האנמיה תתוקן בדרך כלל. אם האנמיה נמשכת לאחר איזון המחלה, כנראה שהרופא ירצה לחקור גורם משני לאנמיה כגון מחלת כליות, גידול או סרטן.

מצבים מיוחדים להיות מודעים אליהם כשמזהים עודף ברזל

חשוב לציין שאנשים הסובלים מהמוכרומטוזיס תורשתית (רק 10% מהמקרים של עודף ברזל) לרוב יראו ברזל גבוה מדי ברקמות, אך יפתחו אנמיה בגלל נזקים שהברזל גרם לכליה, בלוטת יותרת המוח הקדמית או למח העצם. הכליה הפגועה מייצרת פחות הורמונים חיוניים לייצור תאי דם אדומים. יותרת המוח הקדמית דלקתית או פגומה, עלולה לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס אשר גם תוביל לאנמיה קלה. מח העצם הוא המקום ליצירת תאי דם אדומים. המוכרומטוזיס מאובחנת על ידי בדיקה גנטית ויש להתייעץ עם הרופא.

לסיכום יש לאבחן את המצב ברגישות רבה, לבדוק פאנל מלא של ברזל ולהבין את התמונה הכוללת של מאזן הברזל בגוף וכמובן- להתחשב בגורם האבולוציוני של כל אחד מאיתנו (מה אבותינו אכלו ואיך הם חיו).לאחר אבחון סוג האנמיה במדויק (אנמיה של מחלה כרונית או אנמיה מחוסר ברזל) נוכל להבין את אסטרטגיית הפתרון שלנו. מומלץ להתייעץ עם רופא אשר בודק את כל האלמנטים המשפיעים על מאזן הברזל בגוף ולא להסתמך רק על בדיקת ברזל זמין בדם, אשר מפספסת את התמונה הרחבה.

בהצלחה!