סיבוכי סוכרת- גזירת גורל או בשליטתנו המלאה

מה תכלס צריך לעשות כדי להימנע מסיבוכי סוכרת ?

בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר. כל סוכרתי חשב על סיבוכי סוכרת לפחות פעם אחת במהלך חייו עם הסוכרת והאמת היא שרוב הסיכויים שהוא חשב על סיבוכי סוכרת יותר מפעם אחת, הרבה יותר. יש סוכרתיים ותיקים שכנראה כבר הספיקו לתהות האם יש קשר בין התופעות הבריאותיות איתן הם מתמודדים ביומיום לבין הסוכרת ומנגד, יש את הסוכרתיים הצעירים שבדרך כלל רואים את הסיבוכים כמעין נקודה שנמצאת רחוק בעתיד, בסגנון “לי זה לא יקרה”. גם אותם מאובחנים טריים, בלילה בינם לבין עצמם או בינם לבין הכרית, מתמודדים עם שאלת השאלות: “האם גם אני אסבול מסיבוכי סוכרת?”

אני לא כותב את המאמר הזה כדי להפחיד מישהו חלילה, להיפך- אני חושב שהגיע הזמן לעשות סדר בשאלות האלו:
“לאיזו רמה של סוכר בדם צריך לכוון כדי למנוע סיבוכים?”
“אירוע אחד של סוכר גבוה מאוד בדם יגרום לסיבוכים?”
או ש”הגוף יודע ‘לשכוח ולסלוח’ לסוכר הגבוה?”


מה אומר המדע העדכני ואילו דוגמאות יש לנו היום של סוכרתיים סוג 1 שחיים שנים רבות בגוף בריא ונטול סיבוכים?

ראשי פרקים:

ניגש ישר לעניין- אנחנו מדברים כאן על הרוצח השקט של מחלת הסוכרת או אולי לא כל כך שקט והגיע הזמן להסתכל לו בעיניים.

סיבוכי סוכרת- סטטיסטיקות ומדע מול מציאות

מה השכיחות האמיתית של סיבוכי סוכרת?
קודם כל צריך להבין שסוכרת משפיעה על כל מערכת בגוף והיא מובילה לסיבוכים שכאשר הם ממשיכים להתפתח התוצאות הקטלניות הן: מחלות לב, שבץ, עיוורון, אי ספיקת כליות וקטיעת גפיים.
האמת צריכה להיאמר- סיבוכי סוכרת מופיעים גם כשהסוכר בדם טיפה גבוה, כלומר A1C של קצת מעל 5.5, שלא לדבר על רמות A1C של 6 ומעלה, כפי שהיום ממליצים לסוכרתיים בישראל ובעולם. כיום A1C של 6 נקרא “טרום סוכרת” למרות שברור שהלבלב כבר לא מתפקד במצב הזה.

לצורך הדוגמא גידי בן ה 60 שהתגלתה אצלו מחלת כליות יחסית קלה והרופא שלו מציע לו כדורים- כנראה שלא נבדקה האפשרות שמדובר בתוצאה של סיבוך קל של טרום סוכרת שנמשך למעלה מעשור. האם נשקלת דרך ההתמודדות של תזונה דלה בפחמימות כדי להוריד את העומס הגליקמי שהוביל לסכרור הרקמות בגופו של גידי ולסיבוך הסוכרת הנ”ל?

בישראל, כמו במדינות מתועשות אחרות, סוכרת היא מחלה כרונית שכיחה המהווה את הנטל הכבד ביותר על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו. היארעות הסוכרת בישראל, כמו גם בעולם, נמצאת במגמת עלייה עקבית. על פי אומדנים, מספר החולים בעולם צפוי להגיע בשנת 2030 לכ- 439 מיליון. סוכרת מהווה את אחת מסיבות המוות העיקריות בישראל ואם היו סופרים גם את הסיבות העקיפות למוות מסיבוכי סוכרת היו מכתירים את הסוכרת בתור סיבת המוות מספר 1. כמו הדוגמא של גידי למעלה- נדירים המקרים שבהם הצוות הרפואי מקשר בין טרום הסוכרת הגבולית של גידי לבן מחלת הכליות שהוא פיתח, וכאן מתחיל האתגר האמיתי שלנו כמטופלים לדעת לנתח את המצב כפי שהוא ולהגיע אל סיבת המקור האמיתית.

ביקור אצל רופא הסוכרת עם סיבוכי סוכרת
ביקור אצל רופאי הסוכרת או אצל נפרולוג שמאבחן מחלת כליות. האם הרופא יעשה את הקישור לרמות הסוכר הגבוהות?

סיבוכים בסוכרת מסוג 1

בסוכרת מסוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים, היא סוכרת תלוית אינסולין או IDDM. יש בישראל כ 70 אלף סוכרתיים סוג 1 נכון לשנת 2022. בסוכרת סוג 1 הנחשבת קשה יותר לאיזון יש באופן טבעי נטייה לפתח יותר סיבוכי סוכרת מאשר בסוכרת סוג 2. לקריאה מעמיקה על סוכרת סוג 1- המאמר הכל על סוכרת סוג 1.

סיבוכים בסוכרת מסוג 2

נכון לשנת 2022 , ישנם כ-800 אלף חולי סוכרת סוג 2 בעלי אבחנה מתועדת בקופות החולים.

בשנת 2018, 8.25 מיליון שחרורים מבתי החולים דיווחו על סוכרת מאובחנת ובדיוק כמו בארץ, ייתכן ששיעור הסובלים ממידה מסוימת של טרום סוכרת מגע לכמה עשרות מיליונים בארה”ב.

בדיוק כמו בדוגמאות המובאות במאמר זה, לא תמיד טרום סוכרת תאובחן ולרוב במרפאות לא התייחסו לבעיה עד שהיא ממש תגיע לכדי התפרצות והרס הלבלב, לאחר כמה עשורים שברקע כבר נוצר תהליך סכרור רקמות ונזק למערכות נוספות.

בסוכרת סוג 2 הסיבוכים יכולים להיות מינוריים, להתפרס למשך עשרות שנים עד שהמטופל ישים לב אליהם וברוב המקרים הצוות הרפואי לא יעשה את הקישור הישיר בין סיבוך כלשהו לסכרור שהיה בגוף ועשה את הנזק שלו.

סיבוכי סוכרת- כל מערכת בגוף מושפעת

אלו הן בעיות ארוכות טווח שיכולות להתפתח בהדרגה, ועלולות להוביל לנזק חמור אם הן לא נבדקות ולא מטופלות:

בעיות עיניים (רטינופתיה)- מחלת עיניים נפוצה מאוד בקרב סוכרתיים מכל סוג.

בעיות בכף הרגל- בעיות כף הרגל הסוכרתיות הן חמורות ועלולות להוביל לקטיעה אם לא מטפלים בהן.

התקף לב ושבץ מוחי- רמות גבוהות של סוכר בדם לתקופה ממושכת עלולות לפגוע בכלי הדם שלך.

בעיות בכליות (נפרופתיה)- סוכר גבוה בדם לזמן ממושך עלול לגרום לנזק לכליות שלך לאורך מה שמקשה על פינוי נוזלים ופסולת מגופך.

נזק עצבי (נוירופתיה)- יכול להקשות על העצבים להעביר מסרים בין המוח לכל חלק בגופנו, כך שזה יכול להשפיע על האופן שבו אנו רואים, שומעים, מרגישים וזזים.

מחלות חניכיים ובעיות פה אחרות- יותר מדי סוכר בדם יכול להוביל ליותר סוכר ברוק. חיידקים בתגובה מייצרים חומצה אשר תוקפת את אמייל השן ופוגעת בחניכיים שלך. עוד על הקשר בין בריאות השיניים לבריאות הגופנית במאמר על ד”ר ווסטון א. פרייס.

סיבוכי סוכרת עקיפים כמו סרטן- תאים סרטניים אוהבים סוכר. כשמפחיתים את רמות הסוכר בדם ומהתזונה מרעיבים את הסרטן.

בעיות מיניות אצל נשים וגברים- נזק לכלי דם ועצבים יכול להגביל את כמות הדם הזורמת לאיברי המין ולגרום לאובדן תחושה ודלקות חוזרות אצל נשים בעוד אצל גברים לרוב יש בעיה בתחושת הגירוי המיני ולהפרעות בזקפה או אימפוטנציה.

סיבוכי סוכרת רגעיים:

היפוגליקמיה- כאשר הסוכרים בדם שלך נמוכים מדי, בסוכר בדם שיורד מתחת ל 20 מ”ג/ד”ל ומתקרב ל 0 הסיכון להיכנס לקומה עולה.

היפרגליקמיה – כאשר הסוכרים בדם גבוהים מדי, ברמות גבוהות מעל ל 180 מ”ג/ד”ל ולפעמים אפילו מעל 140 מ”ג/ד”ל עבור הסוכרתיים שמקפידים על איזון הדוק, ישנו הסיכון ל DKA.

חמצת קטומית סוכרתית (DKA) – מצב חירום מסכן חיים שבו חוסר באינסולין וסוכר גבוה בדם מוביל להצטברות גבוהה מדי של קטונים בדם. אם ישנו חשד קל להימצאות חמצת שלרוב מלווה בסימפטומים כמו: חולשה, עייפות שרירים וריח אצטון מהפה- יש לגשת לחדר המיון.

הפיתרון האמיתי לסוכרת ולמניעת סיבוכי סוכרת

הפתעה, הגורם שיפתור את הסוכרת גם יציל כל סוכרתי מסיבוכי סוכרת בתנאי שהוא באמת שומר 24/7. אותו גורם הוא כמובן – תזונה דלה בפחמימות. בתזונה דלה בפחמימות אנחנו יכולים להגיע לשליטה גליקמית אמיתית, כמו בן אדם שאין לו סוכרת ואפילו אל שליטה גליקמית טובה יותר בתנאי שאנחנו עושים הכל נכון ומתאימים את הציוד לניהול הסוכרת לתזונה. זו האמת לגבי סוכרת סוג 1 שתזונה דלה בפחמימות היא התרופה ולא הפיתרון וגם בסוכרת סוג 2 שעבורה תזונה דלה בפחמימות כן יכולה להיות גם התרופה, כמו במקרה של בועז בסרטון המוטמע בחלק העליון של מאמר זה.

ד”ר ברנשטיין האגדי שחי כבר 77 שנים עם סוכרת סוג 1 וכמעט 60 שנים עם תזונה דלה בפחמימה וכיום עדיין עובד ומטפל במטופליו בתזונה דלה בפחמימה בהצלחה מרשימה, כמובן בלי סיבוכים, נשאל את השאלה על ידי מראיין:

רמות המיקרואלבומין/קריאטינין שלי בשתן גבוהות בהרבה מהנורמליות אבל ה-A1c שלי הוא 5.7 ולחץ הדם תקין. מה אתה היית ממליץ?

תשובתו של ד”ר ברנשטיין: “לאדם הזה יש התחלה של מחלת כליות סוכרתית, והוא, כנראה, הוכיח שגם עם A1c של 5.7%, שלדברי ה-ADA הוא נמוך מדי, אתה יכול להתחיל לקבל סיבוכים סוכרתיים. זה מאוד סיבוך מוקדם, והייתי ממליץ על סוכרים נורמליים בדם, המקבילים ל-A1c בין 4.2 ל-4.6%. אם חולה סוכרת עם סוכרים לא תקינים בדם או כל מה שנקרא טרום סוכרת יכנס למשרד שלי, אני אמצא לפחות 15 סיבוכי סוכרת שונים. אני עושה כ-100 בדיקות לסיבוכי סוכרת”.

נוירופתיה סוכרתית

ברנשטיין הוא אחת הדוגמאות החזקות ביותר למניעה יעילה של סיבוכי סוכרת, בפשטות, בזכות שליטה גליקמית אופטימלית, כאשר הוא ומטופליו חיים בערכי סוכר מאוזנים יותר מאנשים שאין להם סוכרת, גם עם סוכרת סוג 1.

מחקר משנת 1993 תמך בעמדתו של ברנשטיין לפיה שליטה הדוקה ברמת הסוכר בדם מובילה לבריאות טובה יותר – The Effect of Intensive Treatment of Diabetes on the Development and Progression of Long-Term Complications in Insulin-Dependent Diabetes Mellitus | NEJM. המחקר הוכיח שטיפול אינטנסיבי מעכב ביעילות את הופעתה ומאט את התקדמות רטינופתיה סוכרתית, נפרופתיה ונוירופתיה בחולים עם IDDM. בעיקר נבחן הקשר שבין איזון ארוך טווח או חוסר איזון ארוך טווח, לבין התפתחות סיבוכי סוכרת.

כדי למנוע סיבוכי סוכרת כדאי כאמור ליישם תזונה דלה בפחמימות וכדי ליישמה בצורה הנכונה לאיזון הסוכרת, בייחוד סוכרת מסוג 1- מומלץ להיעזר באנשי מקצוע מנוסים עם ניסיון מוכח בשטח אשר הוכשרו לכך. בהצלחה לכולנו ושנישאר מאוזנים.

תומר פפה
תומר פפה- סוכרתי סוג 1 ותזונאי
לכל הכתבות